הרפואה המודרנית (טכנולוגיית הפוריות והפריה חוץ גופית בפרט) הביאה תקווה לזוגות רבים הסובלים מאי פריון בכל רחבי העולם. בתחילת הדרך, ההפריה החוץ גופית טיפלה בצורך טיפולי לחצוצרות חסרות או חסומות. כיום, טיפול זה נמצא בשימוש כדי לפתור קשת נוספת של בעיות, כולל בעיות של תאי זרע בעיתיים, אנדומטריוזיס קשה, הפרעות וקשיי ביוץ ובעיות הורמונים מורכבות הנובעות משילוב מספר "אתגרים רפואיים" שמציבים בני הזוג.
הפריה חוץ גופית נועדה לייצר פגישה יזומה בין הביצית לזרעון בתנאי מעבדה, כלומר מחוץ לסביבה הטבעית שלהם – החצוצרה בגוף האישה. לאחר שקיבלת טיפול הורמונלי בהנחיית הרופא המטפל וביצעתם מעקב זקיקים (הביציות נמצאות בתוך הזקיקים), ייתזמן הרופא מועד לשאיבת הביציות. במועד שנקבע הרופא שואב ביציות מגוף האישה (בהרדמה כללית קצרה), ביום שאיבת הביציות בן הזוג יצטרך לתת דגימת זרע לצורך הפריית הביציות שיישאבו (אם את נעזרת בתרומת זרע, תקבלי הנחיות בהתאם), לאחר שאיבת הביציות מפרים את הביצים עם תאי הזרע בתנאי מעבדה ואת תשוחררי למנוחה בביתך. בית החולים בו בוצע ההלך ייצור עימך קשר יום למחרת על מנת לעדכן אם היו הפריות חיוביות וכמה, ויתאמו עימך מועד להחזרת העובר אל הרחם. 12 יום לאחר החזרת העוברים לרחם תתבקשי לבצע בדיקת דם – בטא, על מנת לדעת האם הושג היריון. בהצלחה!