חיפוש

שאלות בנושא הזרעה והפריה חוץ גופית

כל מה שרציתם לדעת על הפריה חוץ גופית

תרומת זרע נעשית בעיקר לצורכי פוריות.
לרוב היא מיועדת לנשים שאין להן בן זוג, או לנשים הזקוקות לזרע שלא מבני זוגן מסיבות רפואיות -פגמים ביכולת לשפיכת זרע (בעיות חסימתיות) שהן נדירות, או בבעיות הקשורות לפגמים ביצירת הזרע, המתבטאות בכמות הזרע וריכוז הזרע, שהן שכיחות יותר.
בנוסף יתכנו פגמים במבנה ותנועתיות הזרע. פגמים אלה הם תולדה של יצירה בלתי מספקת או לקויה של הזרעונים באשך.
אחרי שביצעת את כל הבדיקות הרלבנטיות הדרושות שהרופא המטפל ביקש, עלייך להגיע לבנק הזרע (ציבורי או פרטי) כדי לפתוח תיק. את תקבלי קטלוג עם רשימת תורמים, תוכלי לעיין בו ולבחור תורם על פי קריטריונים כמו גיל, גובה, משקל, מבנה גוף, צבע עיניים, צבע שיער, דת, מוצא ותחביבים.
פרטי התורמים בישראל נשארים אנונימיים לחלוטין. הם לא יוכלו לדעת לעולם מי נכנסה להיריון מתרומתם ומיהם ילדיהם, ורוכשות התרומה וילדיהן לעולם לא יוכלו לדעת את זהותם. בבנקי זרע בחו"ל קיימים מסלולים שמאפשרים לדעת את זהותם של התורמים.
בישראל, מותרת תרומת הזרע רק לגברים רווקים בני 20 עד 35, אשר עברו בדיקות של מחלות, עבר ורקע סוציאלי. בנק הזרע יכול גם לפסול גבר לפי מראה חיצוני וליקויים, כגון קוצר ראייה, וזאת מאחר שרוב התורמות דורשות שהגבר יהיה נאה ללא פגמים בריאותיים.
בישראל פועלים בסך הכל 12 בנקי זרע, המחולקים בין בתי חולים ציבוריים ומכונים פרטיים.
אחרי שתבחרי תורם, תיבדק ההתאמה הגנטית ביניכם, במידה והכל קשורה, תרכשי את מנת/מנות הזרע והן תישמרנה עבורך בהקפאה במעבדת בנק הזרע.
במקרה של הפריה חוץ גופית, יום-יומיים לפני הליך שאיבת הביציות, תגיעי לאיסוף מנת הזרע אל מעבדת בנק הזרע עם מכל מיוחד שתקבלי מיחידת IVF שבה את מטופלת.
המעבדה תכניס את הזרע למכל הייעודי ואת תעבירי אותו ליחידה שבה תעברי את השאיבה. בהמשך, לאחר שאיבת הביציות שלך, במעבדה, יפגישו את תאי הזרע עם הביצית. לאחר מכן יחדירו את הביצית המופרית לגופך.
עלות מנות הזרע היא על קוני המנות. המחיר נע בין כמה מאות שקלים במגזר הציבורי לאלפי שקלים במכונים הפרטיים -העלות משתנה בין בנקי הזרע השונים.
קופות החולים מממנות את העלות המשמעותית של תהליך ההפריה החוץ גופית אך את מנת הזרע על האישה לקנות בעצמה.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא ההפרעה ההורמונלית הנפוצה ביותר בנשים. למרות העדר ביוץ סדיר, התסמונת ניתנת לטיפול וסיכויי הכניסה להריון גבוהים.
מדובר במצב שכיח ביותר: 25%-20% מהנשים בגיל הפריון סובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות.
בשל הנטייה לביוץ לא סדיר לחלק מהנשים עם שחלות פוליציסטיות יש קושי להרות.
• איך מטפלים בשחלות פוליציסטיות? תזונה!
ירידה במשקל, אפילו של 15%-10%, יכולה לשפר משמעותית את התפקוד ההורמונלי והמטבולי של נשים הסובלות משחלות פוליציסטיות ומעודף משקל.
לנשים המעוניינות להרות יומלץ לקבל טיפול תרופתי להשראת ביוץ. 

לדוגמה איקקלומין, בשל השפעתו על ריר צוואר הרחם, חלק מהנשים יזדקקו גם להזרעה שתעקוף את ריר צוואר הרחם, כלומר החדרת הזרע לרחם באופן מלאכותי ולא על ידי יחסי מין.
אם אין גורמים אחרים אצל האישה או אצל בן הזוג – הסיכויים מצויינים להיריון אצל נשים פוליציסטיות.

כחלק מתהליך בירור אי פריון לאבחנה של חצוצרות תקינות ומעבר תקין של זרע לעבר הביצית שממתינה בחצוצרה, או למסע של הביצית המופרת העובר לעבר חלל הרחם חשיבות רבה לאבחנה כאחת הסיבות לאי פיריון.
תיפקוד לקוי או פתלוגיה כל שהיא בחצוצרות הן אחת הסיבות השכיחות לאי פיריון, 30% בקבוצת הנשים עם תת פוריות.
הבדיקה הטובה והאמינה ביותר לאבחנה של חצוצרות תקינות היא בדיקת הלפרוסקופיה עם העברת נוזל צבע תוך כדי הבדיקה דרך צואר הרחם לחלל הרחם ואז רואים בזמן אמת את מעבר החומר לחלל הצפק.
הלפרסקופיה היא למעשה הגודל סטנדרט לאבחנה זאת. אך מדובר בבדיקה פולשנית עם סיכונים ואפשרות לסיבוכים כמו דימום תוך בטני, פגיעה באברים שונים, הרדמה כללית ועוד. לכן צילום רחם HSG. מהווה פעולה פחות חודרנית שתפסה את המקום הראשון, ובצדק, כאמצעי אבחנתי לתקינות חלל הרחם והחצוצרות.
צילום רחם בעזרת הזרקת חומר שומני על בסיס יוד דרך צואר הרחם על ידי קטטר בלוני לחלל הרחם ומשם החומר אמור לזלוף דרך החצוצרות. הבדיקה הזאת מתבצעת רק במכון רנטגן עם מכשיר שיקוף מלווה בהליך שיש בו קרינה, ובנוסף חלק מהמטופלות מדווחות על אי נעימות וכאב.

בדיקת צילום הרחם בצורה הזאת היא השכיחה ביותר למרות חלק מהחסרונות שלה.
בנסיון להקל על הבדיקה ולהפוך אותה לידידותית יותר (עד כמה שאפשר) לזמינה יותר (ללא צורך במכון רנטגן ), ללא קרינה ופחות כאבים, נכנסה בשנים האחרונות בדיקת סונו-היסטרוגרפיה

טכניקה חדשה זו לא נעזרת בשיקוף רנטגן אלא נעזרת בנוזל או ג'ל שמוחדר לחלל הרחם שמזוהה ע"י מכשיר אולטרסאונד ייחודי ברמה גבוה.
החומר שמוזרק לחלל הרחם הוא חומר מיוחד שמאפשר לצפות בו בזמן ההזרקה ועד 5 דקות אח"כ,  הבדיקה מהווה אלטרנטיבה חדשה וטובה לבדיקה הסטנדרטית

Hysterosalpingography-contrast sonography
מה היא בדיקת סונו היסטרו?
הבדיקה נעשית בדומה לצילום רחם  הרגיל ע"י החדרת קטטר בלוני או קטטר מסוג אחר דרך צואר הרחם לעבר חלל הרחם ובהמשך הזרקת חומר מיוחד ג'ל (או נוזל בלבד) הפעם לא חומר שומני על בסיס של יוד.
החומר המוזרק הינו  נוזל פשוט סליין או כמו בבדיקת EXEM (חומר ג'לי) המאפשר תוך כדי הזרקה מעקב אולטראסאונד שיכול לאבחן בברור את זרימת החומר לחלל הרחם, מעבר או חוסר מעבר דרך החצוצרות ומהחצוצרות לחלל האגן.
בעזרת בדיקה הסונו היסטרו אנחנו מקבלים למעשה עוד אינפורמציה חשובה על חלל הרחם וקירות הרחם .  שימוש בטכניקה של אולטראסאונד תלת מימד משפרת עוד יותר את היכולת לבחון את האנטומיה של הרחם.

הטכנולוגיה של hysterosalpingo-foam sonography
התפתחה בעשר שנים אחרונות והופכת להיות  יותר שכיחה עם עלית המיומנות של הרופאים המבצעים, ויכולה להיות הבחירה הראשונה בברור חסימה חצוצצרתית

החומר המוזרק EXEM foam הוא למעשה חומר ג׳לי המכיל glycerol. Hydroxyethyl cellulos
בתוך 5 מ״ל של מים למעשה 94% מהחומר הוא מים .
זאת כמות מספקת כדי  לספק מבט על חלל הרחם ומעבר  החומר לתוך החצוצרות ומעבר להם, החומר נימצא בחלל לפחות 5 דקות, זהו זמן המאפשר לבצע את הבדיקה בצורה בטוחה ביותר.


יעילות הבדיקה בבדיקות השוואתיות  לבדיקות כמו לאפרוסקופיה נמצאה מהימנות הבדיקה 100%מהמקרים שנבדקו, ובנוסף לא נמצאו כל תופעות לואי קשות.

תופעות לוואי אפשריות

מילוי הרחם ע"י חומר כל שהוא יכול לגרום לאי נוחות וכאב
הכאב נגרם כנראה מהרחבה קלה של צוואר הרחם, החדרת הקטטר נעשית דרך אור הרחם לתוך חלל הרחם ולכן יכול להיווצר לחץ קל בחלל הרחם ובנוסף הזלפת החומר יכולה לגרום לאי נוחות .
באופן כללי בדיקה גניקולוגית יכולה להתלוות בתחושה של פחד מכאב ,לכן ההסבר והרגעה לפני הבדיקה חשובים ביותר.
מספר המקרים שחוו כאב הוא נמוך ביותר בהשוואה לבדיקה הרגילה. בוצעו עבודות מחקר השוואתיות רבות כדי להגדיר את רמת הכאב והמסקנות הן שמדובר בפרופיל כאב נמוך ביותר.

אינטרוזציה חדירת החומר לצילום רחם לוריד תוארו מקרים עם החומר השומני וגם עם חומר הג׳לי באחוזים קטנים יותר וללא סיבוכים.

דלקת באגן
אחד הסיכונים שתוארו בספרות לאחר צילום הרחם הסטנדרטי.
הסיכוי לדלקת באגן בפעולה של סונו היסטרו הוא נמוך ביותר,
כדי למנוע דלקת באגן חשוב מאוד לקבל רקע עבר על המטופלת, במקרים של דלקות אגן בעבר יש לשקול טיפול. אנטיביוטי מניעתי.

סיכוי להרות לאחר בדיקת סונו היסטרו
מעבודות מחקר רבות בספרות ידוע שלאחר צילום רחם יש עליה ספונטנית בשיעורי ההריונות.
מה קורה לאחר סונו היסטרו?
לאחר בדיקת EXEM  נמצא 55% הריונות בתקופה של 3-42 חודש מהבדיקה.
עבודה אחרת מצאה 43% הריונות תוך 6 חודשים מהבדיקה.
עבודה אחרת 19% הריונות ספונטנית 3 ח מהבדיקה.

השפעה על תאי הזרע ?
בוצעו בדיקות לגבי השפעת EXEM foam. על תאי הזרע.  לא נמצאה פגיעה או השפעה על תאי הזרע, כמו כן לא נמצאה השפעה על תנועתיות הזרע.

השפעה על הביציות ועל עוברים מופרשים -לא נמצאה כל השפעה על ביציות או עוברים.

 בדיקת פאפ מסייעת לאיתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם.
• לאחר החדרת מכשיר לפיסוק (ספקולום) הרופא מביט על צוואר הרחם ולוקח דגימה של תאים מחלקו החיצוני ומחלקו הפנימי של צוואר הרחם וכן מהנרתיק העליון.
• לפי משרד הבריאות, לבנות 25 עד 65 מומלץ לעשות בדיקת פאפ אחת לשלוש שנים.
• בדרך כלל הבדיקה אינה מכאיבה ואינה גורמת לדימום.
• אם חלילה, בדיקת הפאפ לא תקינה, ניתנת הפניה לבדיקה קולפוסקופית – בדיקה של צוואר הרחם באמצעות מיקרוסקופ.

אבחון מוקדם וטיפול מוקדם מצילים חיים.
בואי להיבדק!

לאחר שלב הגירוי ההורמונלי, שאיבת הביציות, ההפרייה והתפתחות העוברים במעבדה, מגיע השלב הבא – החזרת העוברים לחלל הרחם!
בית החולים יצור איתך קשר (ברוב המקרים) יום למחרת השאיבה וייעדכן אותך בכמות העוברים שנוצרו ותקינים להחזרה.
טיפולי הפריה חוץ גופית מיועדים להפיק כ-15 ביציות, שאותן ניתן להפרות באמצעות זרע הגבר. כדי להימנע ממצבים של הריונות מרובי עוברים, המהווים סכנה הן לעוברים והן לאישה ההרה, בתהליך החזרת עוברים מוחזרים 1-2 עוברים לכל היותר.
את יתר הביציות ניתן להקפיא על מנת לעשות בהן שימוש בניסיונות הבאים, ואם וכאשר יידרשו, ובכך לחסוך את השלב המורכב של שאיבת הביציות.
פעולה זו מתבצעת 48-72 שעות (2-3 יממות) לאחר ההפרייה, בשלב שבו התפתחה הביצית המופרית לעובר בן 2-8 תאים.
החזרת העוברים לרחם מתבצעת באמצעות החדרת צינורית דקיקה אל הרחם דרך צוואר הרחם, דרכה מועברת הביצית המופרית אל הרחם. על המטופלת להגיע עם שלפוחית שתן מלאה שמאפשרת הדגמה מלאה ומיטבית של הרחם באולטרסאונד.
התהליך נמשך דקות ספורות בלבד, לאחריו יכולה המטופלת לחזור לשגרה ללא צורך במנוחה מיוחדת. בשחרורך תקבלי מהרופא המטפל טיפול תומך עם פרוגסטרון, בפתיליות, בטבליות ללידן (טבליות וגינליות) או בזריקות. אלה נועדו לתמוך ברירית הרחם ולהגביר את שיעור ההריונות.

על מנת להבטיח את התנאים הטובים ביותר לקליטת העוברים שהוחזרו לרחם, יש להקפיד על מספר כללים בתקופה שלאחר ביצוע ההחזרה:
• במהלך 48 השעות הראשונות, הימנעי מהרמת חפצים כבדים ומישיבה באמבטיה או שחייה
• אין לעשות שימוש בטמפונים או בידה, אין לשתות אלכוהול, לעשן או לצרוך סמים
פרט לכך, ניתן לחזור לשגרה מלאה, לבצע פעולות קלות – הכל על פי הוראות הרופא המטפל.

כ-12 ימים לאחר החזרת העוברים, תזומני לבצע בדיקת דם להריון.
ב ה צ ל ח ה!

את השאיבה מבצעים כאשר הזקיקים בשלים, לפי בדיקת אולטרסאונד ומדידת הורמונים. קביעת התזמון מתבצעת על פי שקלול תוצאות בדיקות המעבדה (מעקב זקיקים) ובדיקות האולטרסאונד לגודל הזקיקים.
אחרי כמה ימים בהם השכמת עוד לפני התעוררות הציפורים כדי להגיע לבדיקת דם, הזרקת, נבדקת, נדקרת ועקבנו בדאגה ובאופטימיות אחרי התפתחות הזקיקים והרירית שגדלו, מגיע היום הגדול.
תזומני יחד עם בן זוגך לבית החולים, את מגיעה בצום של שש שעות, והוא – צריך להימנע מקיום יחסי מין 3 ימים לפני מתן הזרע.
כשתגיעו לבית החולים, אחות תנחה את בן זוגך היכן חדר מתן הזרע (ניתן להביאו מהבית תוך שעתיים מרגע המתן) ואת, לאחר תשאול קצר של האחות תקבלי מיטה ובגדים מותאמים.
השאיבה מתבצעת בחדר ניתוח בהרדמה כללית קלה וקצרה. הפעולה מבוצעת דרך הנרתיק, בליווי אולטרסאונד נרתיקי רגיל ועירוי נוזלים.
ההליך עצמו אורך כ-20 דקות ברוטו (זמן זה כולל בעיקר את ההכנות להרדמה והתעוררות).
עם סיום ההליך הצוות יעדכנו אותך כמה ביציות נשאבו והועברו למעבדה לביצוע הפריה (במעקב ביוץ ניתן לראות כמה זקיקים ישנם, אך לא ניתן לדעת האם בכולם יש ביציות).
את תשוחררי לביתך למנוחה של 3 ימים, הזרע והביציות יועברו למעבדה לצורך הליך ההפרייה.
הנחיות לתמיכה הורמונלית לאחר השאיבה תקבלי מהרופא המטפל.

למחרת יום השאיבה יודיעו לך מה מספר העוברים שנוצרו בתהליך ההפריה ומתי עלייך לחזור להחזרה.

מה שנותר זה להחזיק אצבעות!

הביציות עוברות תהליך של היזדקנות – ירידה בכמות ובאיכות. לכן הן ההפך מיין שמשתבח עם השנים. החל מגיל 30-35 חלה ירידה הדרגתית בפוריות האישה שמתגברת ובצורה משמעותית בגיל 40.
אורך החיים המערבי המודרני מביא היום יותר ויותר נשים לדחות את תכנון המשפחה לתקופה שאחרי הגשמת תוכניותיהן.
הקפאת ביציות הינה אחת מסוגים שונים של שימור פוריות, במסגרת טיפול זה נשאבות ביציות מהשחלות של המטופלת והן מוקפאות.
הקפאת ביציות וטריפקציה הינה שיטה פורצת דרך המספקת לנשים שליטה רבה יותר על חייהם ויכולה להתגבר על השפעת הגיל על הפוריות שלהן, שימור פוריות בגיל צעיר יותר כמובן שנותן יתרון גדול.
התהליך כולל למעשה תהליך דומה להפריה חוץ גופית, שאיבת ביציות הקפאתם, הפריית הביציות והחזרת עוברים לרחם בשלב מאוחר יותר ע״פ החלטת האישה.
חוק הקפאת הביציות קובע שהחל מינואר 2011 יכולה כל אישה בין הגילאים גיל 31-41 להקפיא ביציות.
המטרה היא להקפיא 20 ביציות כדי להעלות את הסיכוי להרות, הטיפול לא יכלול יותר מ-4 שאיבות.
כדי לעלות את סיכויי ההצלחה יש צורך בבחירת פרוטקול טיפול מתאים ויעיל, חשיבות בבחירת הרופא המטפל עם מיומנות גבוהה ונסיון עשיר וכמובן מעבדה ברמה הגבוהה ביותר.
אני מזמין אתכם לצפות בסרטון: https://youtu.be/nzjDrar8mBg
הסרטון מוגש כשירות לציבור מטעם חברת מרק ומיועד למטופלות אשר נרשם להם התכשיר המוצג. למידע נוסף יש לעיין בעלון לצרכן של התכשיר.
לפרטים נוספים:
https://app.ex.co/…/60f83490-f96b-4a3e-89e1-d4df761472d3

לפני ההיריון או בתחילתו ההורים מתבקשים לבצע בדיקת סקר למחלות גנטיות, הבדיקה מיועדת לגלות נשאיות ונשאים למחלות גנטיות שכיחות כדי למנוע לידה של תינוקות חולים במחלות תורשתיות.

סקר גנטי רגיל – מבצעים כדי לזהות זוגות הנמצאים בסיכון ללידה של צאצאים שצפויים לסבול ממחלות תורשתיות. מחלות אלה הן מחלות קשות ושכיחות יחסית באוכלוסייה.
בבדיקות הסקר השגרתיות לא מתגלים כל הנשאיות והנשאים. הסיבה: נבדקות רק המוטציות (ליקויים גנטיים) השכיחות יחסית אך לא המוטציות הנדירות שאף הן עלולות לגרום למחלות.

סקר גנטי מורחב – יתרון להורים ממוצאים מעורבים. שני ההורים צריכים להיבדק במקביל. חשוב שתדעי שגם הבדיקות המורחבות האלה אינן מאבחנות את כל המוטציות או את כל המחלות. הן אינן כלולות בסל ונעשות בתשלום. בדיקות אלה נוספות לסקר הרגיל ואינן מחליפות אותו.
אם אחד מההורים או שניהם נמצאו חיוביים למוטציה שעלולה לגרום למחלה בעובר, הם יופנו לייעוץ גנטי. בייעוץ יינתן מידע בנוגע להמשך הבירורים הדרושים להורים ולעובר עצמו. אם יהיה צורך יופנו אחד ההורים או שניהם לבדיקות לאיתור מוטציות נדירות שאינן נבדקות בשגרה.

המלצתי היא למנוחה במחלקה במשך שעה בלבד ואח"כ התנהגות רגילה.

מחזור טיפול נמשך בין 14 ל-30 יום מיום תחילת הווסת ועד לשאיבת הביציות. 

במהלך תקופה זו, תתבקש האישה להגיע למכון כמה פעמים לצורך מעקב (ב.דם ואולטרסאונד). ביום שאיבת הביציות יתבקש הגבר להביא את הזרע למעבדה. לעיתים, יתבקש הגבר לתת שוב זרע, באותו יום או יום לאחר השאיבה, ולכן רצוי ששני בני הזוג יגיעו למכון. יומיים או שלושה לאחר שאיבת הביציות, יוחזרו העוברים לרחם האישה.

הדירוג של העוברים או איכותם נקבע ע"י הביולוג במעבדה הנותן "ציון" עפ"י המראה המיקרוסופי של העוברים לפי הקריטריונים הבאים: מספר התאים, הסימטריה של התאים, אחוז החלקיקים המצויים בגרעין וכדומה.
היכולת לנבא את סיכויי ההצלחה בטיפול ע"פ טיב העוברים היא מוגבלת.

זהו חומר בשם פיברין שעשוי לעזור בהצמדת העובר לרחם.

לצערנו, עדיין לא נמצאה הוכחה ליעילותו של חומר זה בהעלאת סיכויי הצלחה בטיפול קרי שיעור הריונות גבוהה יותר.

ממחקרים שפורסמו ומניסיון שצברנו בבית חולים אלישע, כריתת חצוצרות מעובות, הידרוסלפינקס ובאותם מקרים בהם היה כשלון טיפול או אפילו לפני טיפול בהפריה חוץ גופית, כריתת החצוצרות מעלה את סיכויי ההצלחה. אחת התיאוריות גורסת שהחצוצרה המודלקת מכילה חומרים היכולים לפגוע בטיב העוברים והוצאתה תמנע סביבה פחות עוינת שתפריע לתהליך ההשרשה.

הזרקת תא זרע אחד לתוך ביצית בשלה. מנגנון הפעולה דומה, אך ההרכב שונה לחלוטין.

להחלטה על טיפול הורמונלי בנוסף להזרעה התוך רחמית תלוי בספירת הזרע. יש יתרון לטיפול במידה ויש גורם זכרי קל בינוני (מעל 5 מיליון). עבודות מחקר מראות שסיכויי ההצלחה בשילוב של טיפול הורמונלי והזרעה תוך רחמית יספקו יתרון לטיפול הזה לעומת טיפול ללא הורמונים.

לשאלה הזאת אין תשובה ברורה עקב חוסר מידע אין רישומים מדויקים אין קריטריונים ברורים לגבי ריכוזי הזרע לפני ואחרי ההשבחה מה שברור שריכוזי הזרע לאחר השבחה עם ערכים של 0.8. – 5 מיליון תוצאות נמוכות והמלצה לטיפול הפריה חוץ גופית (כמובן שיש השפעה ברורה של גיל האישה לכול התוצאות ולכן החישובים בעייתיים)

מקובל להמליץ 10-15 דקות מנוחה, מעבודות מחקר הזרע מגיע לחצוצרות תוך 10-15 דקות.

נעשו עבודות לגבי מנוחה או קימה מידית ובחלק מהם אין הבדל בתוצאות עדיין מקובל מנוחה.

ייתכנו מקרים של כאבי בטן לאחר הזרעה תוך רחמית, התכווצויות לאחר הזרעה תוך רחמית מקורם בד״כ 2 סיבות:
1. כאבי בטן עקב הביוץ עצמו.
2. התכווצויות כאבי בטן עקב פעילות של פרוסטגלנדינים הנמצאים בנוזל הזרע.
סיבה נוספת ופחות שכיחה היא דלקת באגן בעקבות ההזרעה.

מומלץ בספרות המקצועית עד 3 טיפולי הזרעה תוך רחמית, כמובן שצריך להתחשב בכול זוג ע"פ התנאים הקיימים והסיכונים ולכן אפשר להרחיב את הטיפול עד 6 טיפולים.

חומצה פולית היא ויטמין מקבוצה B (B9). קבוצת הוויטמינים הזאת חשובה לבניית תאי הגוף, ומאוד חיונית להתפתחות תקינה של ההיריון ולמניעת מומים בעובר. רמה מתאימה של חומצה פולית בגוף עשויה להקטין בשיעור ניכר את הסיכון להתפתחות המומים האלה. מאחר שהתעלה העצבית מתפתחת מוקדם במהלך ההיריון (כ־18 יום לאחר ההפריה), חשוב שתהיה לה כבר אז רמה מספקת של חומצה פולית. מומלץ להתחיל לקחת חומצה פולית החל משלושה חודשים לפחות לפני ההיריון ולהמשיך עד ללידה במיוחד בשלושת החודשים הראשונים. 

כמה לקחת?

הכמות המומלצת היא 400 מק"ג (0.4 מ"ג) של חומצה פולית ביום. לכל הנשים בגיל הפריון מומלץ לבלוע פעם ביום טבלייה (כדור) שמכילה את הכמות הזאת של חומצה פולית. אם מדובר בהיריון שבו קיים סיכון נמוך/גבוה יש להיוועץ עם הרופא המטפל.

הביוץ הוא התהליך של יציאת ביצית בשלה מהשחלה.
כל חודש יש בסך הכל 48-72 שעות שבמהלכן אפשר להיכנס להריון. בביוץ טבעי, את יכולה למעשה להיכנס להריון החל מיומיים לפני הביוץ ועד יום אחריו. אם במהלך השעות הללו הביצית שלך לא פגשה זרעונים, היא תנדוד לרחם שם תתפרק יחד עם רירית הרחם שהתכוננה לקלוט ביצית מופרית. רגע הביוץ עצמו אורך כמה שניות שבהן הביצית יוצאת מהשחלה, תקופת הביוץ, הימים הפוריים, נמשכת כמו יומיים-שלושה בערך.

למי שזכתה למחזור סדיר של 28 יום, הביוץ מתרחש בדרך כלל כ-14 יום לפני מועד קבלת הווסת. אבל לא לכולן יש מחזור סדיר, ולכן אי אפשר לדעת באמת מתי הביוץ לפי זמן הווסת.
אז איך תדעי אם את בתקופת הביוץ וכדאי לנסות להתעבר?
אפשר לומר בוודאות יחסית שאצל רוב הנשים הביוץ מתרחש 14 יום לפני הווסת. אז את יכולה להחסיר 14 יום מיום הווסת הראשון, וכך תדעי פחות או יותר את מועד הביוץ. בטיפולי פוריות, הרופא יתזמן את מועד הביוץ (לצורך הפרייה או הזרעה) באמצעות טיפול תרופתי ומעקב אולטרסאונד.

יש נשים שיש להן בעיית אי-ספיקה שחלתית (חוסר יכולת של השחלה לייצר ביציות) או נשים הסובלות מאי-ספיקה שחלתית מוקדמת, וישנן גם נשים שהסיבה לא ברורה ולא ידועה.
בישראל מאגר תורמות הביציות הוא קטן, לכן נשים הזקוקות לתרומת ביצית מוצאות את הפתרון באחת היחידות להפרייה בחו"ל.
בפגישה הראשונית בבית החולים בו תתבצע ההפרייה (בארץ) תקבלי את כל האינפורמציה על התורמות, מהן  העלויות (יש מספר יחידות בחו״ל, ומסלולים שונים) ומה כולל כל ההליך. 

מי הן התורמות?

התורמות חייבות לעמוד בקריטריונים שנקבעו ע"י משרד הבריאות בארץ:
1. נשים צעירות מתחת לגיל 35.
2. היסטוריה משפחתית וגנטית תקינה
3. לעמוד בבדיקות לפני התרומה של: איידס, הפטיטיס, סיפיליס, גונוראה.

זהות התורמות נשארת חשאית. לא תוצגנה תמונות של התורמות וזהותן תישמר אנונימית (תמיד כדאי לשאול האם יש קטלוג תמונות – אם כן, בד״כ כרוך בתוספת תשלום).
ללא קטלוג ויזואלי, כן ניתן לקבל פרטים אנטומיים, כגון: צבע עור, צבע עיניים, צבע שיער, וכן מידע על השכלתה ומצבה המשפחתי.

לרוב תינתן האפשרות לבחור תורמת/ות מועדפת/ות מרשימת התורמות אשר תכלול את הפרטים הבאים: גיל, תיאור מראה, צבע עור, שיער ועיניים, השכלה, גובה, מבנה גוף וכו׳. 

אי אפשר באמת להשביח את הזרע…. מה שמכנים, בטעות, "השבחה" הוא בעצם תהליך של הכנת הזרע להזרעה.
התהליך מתבצע במעבדה. מבצעים שטיפה של הזרעונים מנוזל הזרע ומרכזים בנפח קטן את הזרעונים בעלי התנועה הטובה ביותר שאיתם ניתן לעשות הזרעה. זרעונים אלו, מוזרקים על-ידי הרופא ישירות לרחם האישה דרך צנתר (קטטר) מיוחד.
מועד ההזרעה מבוצע בתאום עם מחזורה הטבעי של האישה.

כן, אך זה נעשה רק במקרים נדירים. כיום, יש בידינו טכנולוגיה המאפשרת להסיר תא בודד מהעובר ולבצע בתא איבחון גנטי המשקף במדויק את התכונות הגנטיות של העובר, כולל מין העובר. מדובר בשיטה מורכבת ביותר ויקרה מאד. קביעת מין העוברים שמוחזרים לרחם אינה מקובלת כיום, ומבוצעת אך ורק במקרים נדירים, של מחלה גנטית תלוית מין.

כדי שהרופא יוכל לשלוט באופן מלא במערכת ההורמונלית של האישה ולמנוע ביוץ מוקדם, בנוסף לטיפול להגברת ביוץ מומלץ גם על תרופה נוספת שמטרתה לדכא ביוץ באופן זמני.
מטרת הטיפול היא לקבל ביציות בשלות, להפרות את הביציות ע״י הזרע במעבדה, לגדל עוברים בתנאי מבחנה ולהחזירם לרחם. בתהליך של הפריה חוץ־גופית חשוב להגביר את הביוץ ולנסות לקבל מספר ביציות גבוה יחסית.

ישנן שלוש קבוצות של תכשירים לטיפול באי-פריון:
1. גירוי שחלות – ע״מ שיוכלו לסייע להן לגייס מספר זקיקים/ביציות במקביל. אלה הורמונים שכבר מצויים בגוף, בטיפול אנו רק מגבירים באופן משמעותי את הכמות שלהם.
2. מונעי ביוץ שהמטרה שלהם למנוע ביוץ טבעי לפני שאיבת הביציות.
3. תמיכה לאחרי שאיבת הביציות. גם אלה הורמונים המיוצרים באופן טבעי על ידי השחלה, ומתגברים אותם על מנת להבטיח רמה נאותה שתסייע בקליטת העוברים בשלב שאחרי החזרתם.

אחרי שעברתם בירור פוריות ובדיקות שונות שהנחה אתכם הרופא, אתם עומדים להתחיל בשלב של טיפולי פוריות. 

הליך ההפרייה יקר יותר וארוך יותר מהליך ההזרעה, ואם אין סיבה רפואית להתחיל ישר בהפרייה, תתחילי עם הזרעה, ורק לאחר מספר נסיונות שיגדיר הרופא המטפל תעברי לטיפול הפריה חוץ גופית.

 

  • הזרעה:
    הזרעה מלאכותית מזרע בן הזוג לאשה מומלצת במצבים של ליקויי פוריות הנובעים מאיכות או כמות ירודים של הזרע, תפקוד בלתי תקין של צוואר הרחם, כשהסיבה לאי פוריות איננה ידועה או מסיבות אחרות לפי המקרה.
    לצורך ביצוע ההזרעה עוברת זירמת בני הזוג תהליך הכנה מעבדתי בתנאים סטריליים. תאי הזרע מבודדים (לתוך תמיסה סטרילית) תוך קבלת תרחיף זרעונים שטופים המוכנים להזרעה.
    תרחיף הזרעונים מוזרק לרחם באמצעות קטטר סטרילי בדרך נרתיקית, תוך צווארית או תוך רחמית. הסיכויים להצלחת הטיפול תלויים בגורמים לליקויי הפוריות והם כ- 15% למחזור טיפולי אחד.

הפרייה חוץ גופית IVF.
הפריה חוץ גופית, ידועה גם בשמות נוספים: "הפריה מלאכותית" או "הפריית מבחנה". במהלך טיפולי הפריה חוץ גופית הרופאים מייצרים פגישה יזומה בין הביצית לזרעון בתנאי מעבדה, כלומר מחוץ לסביבה הטבעית שלהם – החצוצרה בגוף האישה. במסגרת הטיפול הצוות הרפואי שואב ביציות מגוף האישה (בהרדמה כללית קצרה), לאחר שאיבת הביציות מפרים את הביצים עם תאי הזרע בתנאי מעבדה. לסיום, אם הייתה הפריה חיובית, מחדירים את העובר אל הרחם.

ביצוע הקפאת עוברים תאפשר לך להימנע מלעבור שוב את כל תהליך ההכנה לשאיבה – שלב גירוי השחלות ליצירת ביציות ושאיבתן לתהליכי הפרייה עתידיים. בעוברים מוקפאים שנשמרו (בהנחה ונותרו כאלה משאיבות קודמות) משתמשים כאשר טיפול פוריות לא צלח ומתחיל מחזור נוסף של טיפול.
העוברים המופרים נשמרים בתוך חנקן נוזלי ולכן הם יכולים להישמר לאורך זמן עד אשר שתרצי לנסות להיכנס שוב פעם להיריון. 
החזרת עוברים מוקפאים נעשית באחת מהשיטות:
1. במחזור טבעי
2. במחזור הורמונלי מלאכותי
3. עם משרי ביוץ
לפני תחילת תהליך ההחזרה הרופא יבצע מעקב אחר התפתחות הזקיקים, את תקבלי טיפול הורמונלי באסטרוגן ופרוגסטרון, על מנת לוודא כי את נמצאת בתהליך ביוץ. אח״כ תעברי בדיקת דם ובדיקת אולטראסאונד על מנת לבדוק כי עובי רירית הרחם במצב תקין. מספר ימים לאחר מכן יבוצע תהליך החזרת העוברים המוקפאים.

In Vitro Fertilization – IVF, ידוע גם בשמות נוספים: "הפרייה חוץ גופית" או הפרייה מלאכותית" או "הפריית מבחנה".
נחשב לטיפול הפופולרי בישראל לבעיות פוריות. משנת 1978, התבצעו מעל 5 מיליון לידות מוצלחות ברחבי העולם. ישראל נחשבת למדינה מתקדמת מאוד בתחום.
הרפואה המודרנית (טכנולוגיית הפוריות והפריה חוץ גופית בפרט) הביאה תקווה לזוגות רבים הסובלים מאי פריון בכל רחבי העולם.
בתחילת הדרך, ההפריה החוץ גופית טיפלה בצורך טיפולי לחצוצרות חסרות או חסומות. כיום, טיפול זה נמצא בשימוש כדי לפתור קשת נוספת של בעיות, כולל בעיות של תאי זרע בעיתיים, אנדומטריוזיס קשה, הפרעות וקשיי ביוץ ובעיות הורמונים מורכבות הנובעות משילוב מספר "אתגרים רפואיים" שמציבים בני הזוג.
במהלך טיפולי הפרייה חוץ גופית הרופאים מייצרים פגישה יזומה בין הביצית לזרעון בתנאי מעבדה (מחוץ לסביבה הטבעית שלהם), במסגרת הטיפול הצוות הרפואי שואב ביציות מגוף האישה (הרדמה כללית), לאחר שאיבת הביציות מפרים את הביצים עם תאי הזרע בתנאי מעבדה. לסיום, אם הייתה הפריה חיובית, מחדירים את העובר אל הרחם.

זוהי בדיקת אולטרסאונד שמיועדת לעקוב אחרי התפתחות הזקיקים בשחלה – מספרם וגודלם (בתוך הזקיק נמצאת הביצית). במהלך המחזור החודשי, מתפתחים הזקיקים בשחלה – מקוטר בן מספר מ"מ ועד לקוטר בן 18-22 מ"מ לכל היותר. לאחר זיהוי מועד הביוץ, ניתן יהיה לתזמן את ההפרייה או את ההזרעה – למועד האופטימלי להפריה.
במקביל לבדיקת אולטרסאונד זקיקים – מבצעים גם מעקב אחר רמות ההורמונים בדם, כדי לקבל אינדיקציה על גודל הזקיקים. ההורמון העיקרי, אחריו מבוצע המעקב, הינו הורמון אסטרדיול אשר הפרשתו עולה – ככל שהזקיק מתפתח.

הגיל המירבי לטיפול הינו 45 (עד יום ההולדת ה-45)

לנשים שמלאו להן 39 שנים, ניתן לבצע משיקולים רפואיים טיפולי IVF כאפשרות ראשונה לטיפולי פוריות (הנחיה זאת משנה את דרך הפעולה בטיפולי פוריות שננקטה עד היום)

לנשים מעל גיל 42 לא יבוצעו יותר מ3 מחזורי טיפול IVF עוקבים בהם לא הגיעו בטיפול לשלב של החזרת עוברים.

בכל גיל, לאחר 4 מחזורי טיפול עוקבים בהם לא הגיעו לשלב החזרת עוברים או לאחר 8 מחזורי IVF (לא כולל החזרת עוברים מוקפאים) ללא הריון קליני, ייערך דיון של הצוות המטפל באחריות היחידה בה בוצע המחזור האחרון.

מנוחה קצרה של יום יומיים בהחלט מספקת.

ניתן לחזור על הטיפול מדי חודשיים, ובמקרים מיוחדים מדי חודש, בסך-הכל 5-7 טיפולים בשנה.

בלסטוציסט הוא עובר בן 5-6  ימים. ההחלטה האם לגדל עוברים לשלב זה תלויה בטיפולים קודמים באיכות העוברים ובגורמים שונים נוספים. ההחלטה  שונה מזוג לזוג  ושיקול הדעת הוא של הצוות הרפואי. מחקרים מראים כי אין עליה בשיעורי ההריונות באופן כללי, אך במיקרים מסוימים החזרת בלסטוציסטים מהווה פיתרון.

סקירה עולמית שנעשתה לאחרונה וכללה למעלה מ-10,000 ילדי הפריה חוץ-גופית, העלתה כי אחוז הילדים שנולדו עם מומים מולדים אינו עולה על האחוז המקובל בלידות טבעיות. דבר זה נכון עד כה גם לגבי ילדים שנולדו לאחר השימוש בטכנולוגיות החדשניות, כמו מיקרומניפולציה או הקפאת עוברים. במקרים של ליקויים בתאי הזרע נמצא שיעור מעט יותר גבוה של פגמים כרומוזומלים ביילודים בהשוואה לאוכלוסיה הרגילה.

ריכוז גדול יותר של תאי זרע המגיעים לחצוצרה בזמן הביוץ יעלה את הסיכוי להריון.
ממחקרים שבוצעו התגלה כי זרע שנמצא בחלק העליון של הנרתיק (למשל בביצוע יחסי מין)- 1 מתוך 14 מיליון תאי זרע מגיעים לחצוצרה .
כדי לעלות את סיכויי ההצלחה בטיפול הזרעה תוך רחמית (iui). הכנת הזרע צריכה להתבצע בצורה הנכונה, סטרילית וע"פ הנחיות ברורות ובדיקות סרולוגיה (זיהומיות) לבני הזוג בתחילת הטיפול כמו גם בדיקות גנטיות.
הזרעה תוך רחמית ללא ספק מהווה את הטיפול הפופולרי ביותר לאותם זוגות הסובלים מאי פיריון.

אם לא הצלחתם להרות לאחר 12 חודשי ניסיון בלי בעיה ביוצית מכנית או בעיה בגורם הזכרי, תוכלו להעלות את הסיכוי להרות ע״י טיפול -Iui nIntrauterine inseminatio מאחר והטיפול הוא יחסית פשוט ולא יקר והסיכויים לסיבוכים נמוך, הופך הטיפול לשכיח ביותר.
הטיפול מיועד לכל אותם מקרים שבהם הזרעה היא בהגדרה של בינוני ז״א מתחת ל10 מיליון אך יותר מ5 מיליון לאותם מקרים שבהם יש אבחנה של גורם צווארי או ריר צוארי פתלוגי.
עדיין תוך שמירה על כללי הטיפול המדויקים כדי למנוע גירוי יתר וריבוי עוברים ובד״כ מס׳ הטיפולים לא צריך לעלות על 3.

הזרעה בטיפול עם גורמי ביוץ הורמונליים מתן hcg אוביטרל רצוי ע״פ עבודות המחקר 24-40 שעות לאחר מתן האוביטרל.
הזרעה במחזור טבעי 24 שעות לאחר עליה ברמות הורמון lh.

אין הוכחות בספרות שהזרעה כפולה מעלה את הסיכויים להרות ולכן ההמלצה היא הזרעה אחת.

כדי להימנע מגירוי שחלתי והיריון מרובה עוברים צריל לעצור את הטיפול בנוכחות של מעל 2 זקיקים בקוטר 15 מ״מ או במידה ונמצאים יותר מ- 5 זקיקים קטנים של 10 מ״מ.
טיפולי הזרעה בשילוב גורמי ביוץ גם במינונים הנמוכים ביותר יכולים להביא לגירוי יתר והריון מרובה עוברים לכן הניטור של המטופלת חייב להיות מדוייק.
אין ספק שלטיפול הזרעה תוך רחמית מקום חשוב בטיפולי הפוריות. גם העבודות השונות לא יכולות לתת לנו מספרים ואחוזים מדויקים ואין ספק שעוד עבודות מחקר יעזרו להבנה של התהליך.

יצירת קשר

השאירי פרטים ונשוב אלייך בהקדם

דילוג לתוכן