עקרות מכנית מתייחסת לכל הפרעה במעבר של ביצית מהשחלה לחצוצרה או מהפרעה במעבר הביצית המופרית בדרכה מהחצוצרה לרחם או הפרעה בקליטת העובר ברחם או הפרעה בדרכו של הזרע מצוואר הרחם לחלל הרחם, לחצוצרות.
מחלות שונות באברי המין – רחם, חצוצרות ושחלות – עלולות להביא פגיעה כרונית בחדירות החצוצרות ופעילותן.
הפגיעה יכולה להיות חסימה שלמה או חלקית של החצוצרות.
ההפרעה נוצרת עקב תהליכים דלקתיים היוצרים הידבקויות באגן. ההידבקויות יכולות להיות קלות או קשות. ההידבקויות בדרך כלל עקב דלקת באגן העשויה להיות תוצאה של מחלה המועברת במין. תופעה נוספת היכולה לגרום להידבקויות היא מחלת האנדומטריוזיס.
בפוסט הבא אפרט לכן מה זה ״אנדומטריוזיס״ ומה הטיפולים האופציונלים לכך.
אמצעים אבחנתיים באי פוריות מכנים:
• צילום רחם וחצוצרות
בבדיקה זו מזריקים חומר ניגוד דרך צוואר הרחם, ותחת שיקוף הרנטגן צופים במבנה הרחם, במילוי החצוצרות, במעבר החומר דרך החצוצרה ובפיזורו בחלל הבטן. באמצעות הצילום ניתן לאבחן פגמים בחלל הרחם (הידבקויות תוך-רחמיות), חסימות בחצוצרות, הידבקויות סביב החצוצרות וכן אי-ספיקה (הרחבה) של צוואר הרחם.
• לאפרוסקופיה
בדיקה הנעשית בהרדמה כללית ובחדר ניתוח. ממלאים את חלל הבטן בגז (CO2), מבצעים חתך קטן בדופן הבטן באזור הטבור ומחדירים מכשיר אופטי (מעין טלסקופ דקיק) המאפשר הסתכלות ישירה על איברי האגן בעזרת מצלמה ומסך טלוויזיה. בהמשך ניתן להזריק חומר צבע דרך צוואר הרחם תוך מעקב אחר מעבר החומר בחצוצרות. באמצעות הלפרוסקופיה ניתן לאבחן בדייקנות אם קיימת פגיעה בחצוצרה אחת או בשתיהן, מהי חומרת הפגיעה ואיזה טיפול מתאים למקרה.
• היסטרוסקופיה
בבדיקה זו מוחדר לחלל הרחם מכשיר אופטי עדין (הדומה ללאפרוסקופ), המאפשר לאבחן ממצאים בחלל הרחם, כמו הידבקויות, שרירנים, פוליפים או פגמים מולדים (כגון מחיצות) במבנה הרחם. פגמים כאלה עשויים להפריע להשתרשות העובר ברחם או למנוע התפתחות תקינה של ההריון ולגרום להפלה. הבדיקה מבוצעת ללא הרדמה או בהרדמה מקומית. בשלב ראשון ההיסטרוסקופיה מתבצעת לצורך אבחון. במידה שאובחנה בעיה, ניתן לבצע היסטרוסקופיה ניתוחית (בהרדמה כללית), כלומר להפריד הידבקויות או לכרות שרירן (מיומה) או פוליפ בחלל הרחם. הטיפול בעקרות המכנית התבצע בעבר באמצעות ניתוחים משקמים של החצוצרות, אולם מאז החל עידן ההפריה החוץ-גופית, הפך טיפול זה לטיפול העיקרי והמוצלח במקרים אלו.
פירוש המילה הוא התבוננות בחלל הרחם: היסטרו – רחם; סקופיה – הסתכלות, התבוננות.
זו פעולה שנועדה לבדוק את מבנה חלל הרחם ולטפל בבעיות שקיימות בו, אם יש.
בתהליך מוחדר מכשיר אופטי דק דרך הנרתיק וצוואר הרחם אל תוך חלל הרחם.
באמצעות ציוד זה ניתן לצפות בחלל הרחם ואף לבצע פעולות וניתוחים בתוכו.
היסטרוסקופיה האבחנתית
הרופא מחדיר לנרתיק מפסק (ספקולום) להדגמת צוואר הרחם כפי שמתבצע בכל בדיקה גינקולוגית (ולעתים אין צורך אפילו בפעולה זאת). הרופא מחדיר דרך צוואר הרחם צינורית דקה מאוד (בקוטר של שניים-שלושה מילימטרים) שבה נמצא הסיב האופטי לתוך חלל הרחם.
דרך הצינורית מוזלפת תמיסה פיזיולוגית לחלל הרחם על מנת להרחיק את דפנות הרחם זו מזו ולאפשר התבוננות על החלל. לאחר דקה או שתיים הרופא והמטופלת יכולים לראות את הממצאים על מסך הטלוויזיה. הפעולה אורכת מספר דקות.
היסטרוסקופיה ניתוחית
גם במקרה זה מוחדר סיב אופטי לחלל הרחם, המאפשר הסתכלות ישירה על החלל. אבל בפעולה זו הסיב האופטי כולל גם מכשיר ניתוחי. בזמן הדגמת חלל הרחם על המסך ניתן לבצע פעולות ניתוחיות כמו כריתת פוליפ, טיפול בשרירן או הפרדת הידבקויות. הפעולה מתבצעת בהרדמה כללית. בימים שאחרי הפעולה ייתכן דימום קל.
מתי יש צורך בהיסטרוסקופיה? כאשר אישה נתקלת בבעיות ובמצבים הבאים:
• דימום רחמי לא סדיר • חשד לממצא ברירית הרחם (לדוגמה, פוליפ) • חשד לשארית של חומר הריוני או שלייתי בחלל הרחם לאחר הפלה או לאחר לידה • חשד לשרירן הבולט לתוך חלל הרחם, הכרוך בתסמינים כגון דימום לא סדיר, דימום וסתי מוגבר, הפלות חוזרות ועוד • בירור של הפלות חוזרות • בטיפולי פריון כשדרושה הדגמת חלל הרחם, או אם יש ממצא בצילום רחם המחשיד לבעיה בחלל הרחם • חשד להידבקויות תוך רחמיות • צורך לשלול שינוי במבנה הפנימי של הרחם ובעיה ברירית הרחם.
מהם הממצאים בחלל הרחם המאובחנים ו/או המטופלים בהיסטרוסקופיה?
• פוליפ • מיומה/שרירן • הידבקויות • מחיצה • רחם דו קרני – מום מבני מולד ברחם. • שארית הריונית
הורים לפני ההיריון או בתחילתו מבצעים סקר למחלות גנטיות, הבדיקה מיועדת לגלות נשאיות ונשאים למחלות גנטיות שכיחות כדי למנוע לידה של תינוקות חולים במחלות תורשתיות.
סקר גנטי רגיל – מבצעים כדי לזהות זוגות הנמצאים בסיכון ללידה של צאצאים שצפויים לסבול ממחלות תורשתיות.
מחלות אלה הן מחלות קשות ושכיחות יחסית באוכלוסייה.
בבדיקות הסקר השגרתיות לא מתגלים כל הנשאיות והנשאים. הסיבה: נבדקות רק המוטציות (ליקויים גנטיים) השכיחות יחסית אך לא המוטציות הנדירות שאף הן עלולות לגרום למחלות.
סקר גנטי מורחב – יתרון להורים ממוצאים מעורבים. שני ההורים צריכים להיבדק במקביל. חשוב שתדעי שגם הבדיקות המורחבות האלה אינן מאבחנות את כל המוטציות או את כל המחלות. הן אינן כלולות בסל ונעשות בתשלום. בדיקות אלה נוספות לסקר הרגיל ואינן מחליפות אותו.
אם אחד מההורים או שניהם נמצאו חיוביים למוטציה שעלולה לגרום למחלה בעובר, הם יופנו לייעוץ גנטי. בייעוץ יינתן מידע בנוגע להמשך הבירורים הדרושים להורים ולעובר עצמו. אם יהיה צורך יופנו אחד ההורים או שניהם לבדיקות לאיתור מוטציות נדירות שאינן נבדקות בשגרה.
הזרעה או הפרייה?
עברתם בירור פוריות ובדיקות שונות, ואתם עומדים להתחיל בשלב של טיפולי פוריות. אם אין סיבה רפואית ידועה מראש להתחיל עם טיפולי הפריה- IVF, אתם תעברו מס׳ סבבים של הזרעות. אם אלו לא יצלחו, אתם תעברו לשלב ההפריה.
עברתם בירור פוריות ובדיקות שונות, ואתם עומדים להתחיל בשלב של טיפולי פוריות.
ברוב המקרים, תתחילו בהזרעה מלאכותית.
ההזרעה תתבצע, בזוגות המסוגלים לייצר ביציות וזרעים אך מסיבה אחרת אינם יכולים להרות באופן טבעי, למשל כאשר ישנה ספירת זרע נמוכה או בעיות בתנועתיות הזרע, ובמצב של אישה הסובלת מאנדומטריוזיס קל עד בינוני.
במסגרת טיפולי פריון נהוג לתת זריקה אשר מטרתה לגרום לביוץ של הזקיק או הזקיקים המובילים ולאפשר תזמון טוב יותר של מועד ההזרעה. זריקה זו יכולה להנתן גם במסגרת הזרעה תוך רחמית במחזור טבעי.
ביום ההזרעה, בן הזוג יידרש להביא דגימת זרע בכלי סטרילי. דגימת הזרע תילקח למעבדה ותעבור השבחה במסגרתה מפרידים את הזרע מנוזל הזרע, מסלקים תאים מתים ובוררים את תאי הזרע בעלי התנועתיות הטובה ביותר. תאי הזרע נשאבים לתוך צנתר מיוחד (קטטר) המוחדר דרך הנרתיק וצוואר הרחם ומוזרקים ישירות לרחם. הזרעה נעשית ללא הרדמה.
הריון חוץ רחמי מהווה 1-2% מכלל ההריונות ומהווה את אחת הסיבות לתחלואה ותמותה אצל נשים בגיל הפוריות.
השכיחות עולה בשנים האחרונות, ועם התפתחות הטכנולוגיות החדישות – כמו הפריה חוץ גופית – השכיחות מגיעה לפי 2-3 מנשים ללא טיפולי הפרייה חוץ גופית.
יחד עם זאת, בגלל השיפור הגדול במעבדה ההורמונלית ומכשירי ההדמיה, האבחנה של הריון תוך רחמי נעשית מוקדם יותר ולכן התמותה ותחלואה נמוכים בארץ ובמדינות מפותחות.
גורמי הסיכון להריון חוץ רחמי זהים לנשים רגילות ולנשים שעוברות טיפולים, אבל כנראה שלטיפולים יש משקל בעליית השכיחות ויש לכך מס׳ סיבות.
ההבנה שלנו של הריון חצוצרתי די מוגבלת אבל גורמי הסיכון ברורים: דלקות באגן, דלקות בחצוצרות, הריון חוץ רחמי בעבר, אנדומטריוזיס, פתלוגיות ברחם שרירנים / רחם דו קרני וכו׳, פתלוגיה בזרע, גיל האישה ועוד…
התרומה של טיפולי הפרייה לעלייה בשכיחות החזרה של יותר מעובר אחד צורת ההחזרה / מהירות ההזרקה / כמות הנוזל בהזרקה, טיפול בפרוגסטרון כתמיכה, טיפול הורמונלי ורמות אסטרוגן גבוהות וגיל המטופלת.
לסיכום, אין מידע ברור איך קורה שעובר שמוחזר לרחם עושה את הדרך ההפוכה, אין ספק שיש השפעה הורמונלית על התנועתיות הן של הרחם והן של החצוצרות (השנוי ההורמונלי יכול לגרום לשנוי בכוון התנועתיות), השפעה על התכווצות הרחם ובתוספת של אחד מגורמי הסיכון – השכיחות עולה.
לכן מומלץ -בכל הריון מבחנתי גילוי מוקדם של שק הריון תוך / חוץ רחמי.
מבדיקת הבטא נראה כי סופסוף יש הריון, אז למה באולטרסאונד לא רואים עובר? הריון כימי – מצב שכיח אבל מתסכל.
הריון כימי הוא למעשה הפלה שמתרחשת בשלב מוקדם מאוד של ההריון, לרוב בסמוך למועד הווסת המיועד או זמן קצר לאחריו, וזאת לפני שהיה ביטוי קליני (ממשי) של ההריון.
הכוונה היא שהריון כימי שאובחן רק על־ידי זיהוי של הורמון בטא HCG בבדיקת דם, אבל מבלי שנצפה בשום שלב שק הריון ברחם בבדיקת אולטרסאונד. זהו מצב שכיח, אבל קשה להגיד עד כמה, מאחר שבמקרים רבים האישה כלל לא יודעת כי היא הייתה בהריון. היום ניתן לזהות הריונות כאלו בשכיחות גבוהה בזכות הרגישות הגבוהה והזמינות הגבוהה של בדיקות ההריון.
קשה לדעת מה הסיבה לכך שההריון הכימי לא התפתח, אולם קרוב למדי שמדובר ב"תוכן גנטי" לא תקין בהריון הספציפי, והמשמעות לגבי ההריון הבא היא מועטה. כעיקרון, אין צורך בפרק זמן המתנה מיוחד בין הריון כימי לנסות להרות שוב.
בעוברים מוקפאים שנשמרו (בהנחה ונותרו כאלה) משתמשים כאשר טיפול פוריות לא צלח ומתחיל מחזור נוסף של טיפול.
העוברים המופרים נשמרים בתוך חנקן נוזלי ולכן הם יכולים להישמר לאורך זמן עד אשר שתרצי לנסות להיכנס שוב פעם להיריון. ביצוע הקפאת העוברים תאפשר לך להימנע משלב גירוי השחלות ליצירת ביציות ושאיבתן בתהליכי הפריה עתידיים.
החזרת עוברים מוקפאים נעשית באחת מהשיטות:
1. במחזור טבעי
2. במחזור הורמונלי מלאכותי
3. עם משרי ביוץ
לפני תחילת תהליך ההחזרה מבצעים מעקב אחר התפתחות הזקיקים, את תקבלי טיפול הורמונלי באסטרוגן ופרוגסטרון, על מנת לוודא כי את נמצאת בתהליך ביוץ. אח״כ היא תעברי בדיקת אולטראסאונד ובדיקת דם על מנת לבדוק כי עובי רירית הרחם במצב תקין ומספר ימים לאחר מכן יבוצע תהליך החזרת העוברים המוקפאים. טיפולי פוריות מסוג זה מומלצים מאוד תודות לאחוזים גבוהים של הצלחתם.
תהליך ייצור הזרע – מתאי אב ועד לזרעונים בשלים – נמשך כ־70 יום. לכן בדיקת זרע משקפת למעשה תהליכים שקרו מספר חודשים קודם לכן באשכים. נוזל הזרע כולל, פרט לזרעונים, גם הפרשות מבלוטות שדרכן עובר נוזל הזרע בדרכו החוצה, כמו למשל בלוטת הערמונית.
בדיקת זרע
נעשית כחלק מהבירור הראשוני בבעיות פריון אצל בני זוג במעבדה ייעודית. בכ- 20% מהמקרים של אי פריון, מתגלה הבעיה העיקרית שהיא הפרעה אצל הגבר. בעוד 20%-40% ממקרי האי פריון מהווים שינויים בזרע גורם חשוב לתופעה.
לפני הבדיקה יש להימנע משפיכה בין יומיים לחמישה ימים טרם הבדיקה. הזרע ניתן באוננות לתוך כלי נקי.
על הזרע להגיע לבדיקה במעבדה תוך שעה מרגע המתן, ובינתיים עליו להיות בטמפרטורת החדר או הגוף.
איכות הזרע נקבעת במעבדה, בה משתמשים בקריטריונים וערכי ייחוס שונים לבדיקת זרע תקינה. ולכן, בהערכת תוצאות בדיקת זרע, יש חשיבות לדעת באיזו מעבדה בוצעה הבדיקה ובאילו קריטריונים השתמשו.
מאחר שנתוני הזרע משתנים מעת לעת, אם בדיקת הזרע אינה תקינה יש לחזור עליה לפחות במרווח של חודש מהבדיקה הקודמת על־מנת להגיע למסקנות.
השבחת זרע
אי אפשר להשביח את הזרע. מה שמכונה בדרך כלל, בטעות, "השבחה" הוא בעצם תהליך של הכנת הזרע להזרעה.
בתהליך, שנעשה במעבדה, מבצעים שטיפה של הזרעונים מנוזל הזרע ומרכזים בנפח קטן את הזרעונים בעלי התנועה הטובה ביותר שאיתם ניתן לעשות הזרעה. זרעונים אלו, מוזרקים על-ידי הרופא ישירות לרחם האישה דרך צנתר (קטטר) מיוחד.
מועד ההזרעה מבוצע בתאום עם מחזורה הטבעי של האישה.
חומצה פולית (באנגלית: Folic Acid) היא ויטמין מקבוצה B (ויטמין B9).
זו קבוצה שמאוד חשובה לבניית תאי הגוף, חיונית להתפתחות תקינה של ההיריון ולמניעת מומים בעובר.
רמה מתאימה של חומצה פולית בגוף עשויה להקטין בשיעור ניכר את הסיכון להתפתחות המומים האלה. מאחר שהתעלה העצבית מתפתחת מוקדם במהלך ההיריון (כ־18 יום לאחר ההפריה), חשוב שתהיה לה כבר אז רמה מספקת של חומצה פולית.
מומלץ להתחיל לקחת חומצה פולית החל משלושה חודשים לפחות לפני ההיריון ולהמשיך עד ללידה במיוחד בשלושת החודשים הראשונים.
נטילת חומצה פולית חשובה במיוחד בשליש הראשון להיריון, מכיוון שבתקופה הזאת נוצרים ומתפתחים איבריו של העובר.
משרד הבריאות ממליץ לכל הנשים בגיל הפריון (בייחוד לנשים שאינן משתמשות באמצעי מניעה) ליטול תוסף של חומצה פולית מדי יום, מכיוון שההיריון אינו תמיד מתוכנן, ולא תמיד האישה מודעת מההתחלה להיותה הרה.
כמה לקחת?
קודם כול, חשוב להבהיר כי אין לקחת מינון גבוה מהמומלץ ללא המלצה רפואית.
הכמות המומלצת היא 400 מק"ג (0.4 מ"ג) של חומצה פולית ביום. לכל הנשים בגיל הפריון מומלץ לבלוע פעם ביום טבלייה (כדור) שמכילה את הכמות הזאת של חומצה פולית.
אם מדובר בהיריון שבו קיים סיכון נמוך/גבוה יש להיוועץ עם הרופא המטפל.
את השאיבה מבצעים כאשר הזקיקים בשלים, לפי בדיקת אולטרסאונד ומדידת הורמונים. קביעת התזמון מתבצעת על פי שקלול תוצאות בדיקות המעבדה (מעקב זקיקים) ובדיקות האולטרסאונד לגודל הזקיקים.
אחרי כמה ימים בהם השכמת עם הציפורים כדי להגיע לבדיקת דם, הזרקת, נבדקת, נדקרת ועקבנו בדאגה ובאופטימיות אחרי התפתחות הזקיקים והרירית שגדלו, מגיע היום הגדול.
תזומני יחד עם בן זוגך לבית החולים, את מגיעה בצום של שש שעות, והוא – צריך להימנע מקיום יחסי מין 3 ימים לפני מתן הזרע.
כשתגיעו לבית החולים, אחות תנחה את בן זוגך היכן חדר מתן הזרע (ניתן להביאו מהבית תוך שעתיים מרגע המתן) ואת, לאחר תשאול קצר של האחות תקבלי מיטה ובגדים מותאמים.
השאיבה מתבצעת בחדר ניתוח בהרדמה כללית קלה וקצרה. הפעולה מבוצעת דרך הנרתיק, בליווי אולטרסאונד נרתיקי רגיל ועירוי נוזלים.
ההליך עצמו אורך כ-20 דקות ברוטו (זמן זה כולל בעיקר את ההכנות להרדמה והתעוררות).
עם סיום ההליך הצוות יעדכנו אותך כמה ביציות נשאבו והועברו למעבדה לביצוע הפריה (במעקב ביוץ ניתן לראות כמה זקיקים ישנם, אך לא ניתן לדעת האם בכולם יש ביציות).
את תשוחררי לביתך למנוחה של 3 ימים, הזרע והביציות יועברו למעבדה לצורך הליך ההפרייה.
הנחיות לתמיכה הורמונלית לאחר השאיבה תקבלי מהרופא המטפל.
למחרת יום השאיבה יודיעו לך מה מספר העוברים שנוצרו בתהליך ההפריה ומתי עלייך לחזור להחזרה.
מה שנותר זה להחזיק אצבעות!
ביציות הן ההפך מיין שמשתבח עם השנים, הביציות עוברות תהליך של היזדקנות – ירידה בכמות ובאיכות.
החל מגיל 30-35 חלה ירידה הדרגתית בפוריות האישה שמתגברת ובצורה משמעותית בגיל 40.
אורך החיים המערבי המודרני מביא היום יותר ויותר נשים לדחות את תכנון המשפחה לתקופה שאחרי הגשמת תוכניותיהן.
הקפאת ביציות הינה אחת מסוגים שונים של טיפול פוריות, במסגרת טיפול זה נשאבות ביציות מהשחלות של המטופלת והן מוקפאות.
הקפאת ביציות וטריפקציה הינה שיטה פורצת דרך המספקת לנשים שליטה רבה יותר על חייהם ויכולה להתגבר על השפעת הגיל על הפוריות שלהן, שימור פוריות בגיל צעיר יותר כמובן שנותן יתרון גדול.
התהליך כולל למעשה תהליך דומה להפריה חוץ גופית, שאיבת ביציות הקפאתם, הפריית הביציות והחזרת עוברים לרחם בשלב מאוחר יותר ע״פ החלטת האישה.
חוק הקפאת הביציות קובע שהחל מינואר 2011 יכולה כל אישה בין הגילאים גיל 31-41 להקפיא ביציות.
המטרה היא להקפיא 20 ביציות כדי להעלות את הסיכוי להרות, הטיפול לא יכלול יותר מ-4 שאיבות.
כדי לעלות את סיכויי ההצלחה יש צורך בבחירת פרוטקול טיפול מתאים ויעיל, חשיבות בבחירת הרופא המטפל עם מיומנות גבוהה ונסיון עשיר וכמובן מעבדה ברמה הגבוהה ביותר.
אני מזמין אתכם לצפות בסרטון: https://youtu.be/nzjDrar8mBg
הסרטון מוגש כשירות לציבור מטעם חברת מרק ומיועד למטופלות אשר נרשם להם התכשיר המוצג. למידע נוסף יש לעיין בעלון לצרכן של התכשיר.
לפרטים נוספים:
https://app.ex.co/…/60f83490-f96b-4a3e-89e1-d4df761472d3
תרומת זרע נעשית בעיקר לצורכי פוריות.
לרוב היא מיועדת לנשים שאין להן בן זוג, או לנשים הזקוקות לזרע שלא מבני זוגן מסיבות רפואיות -פגמים ביכולת לשפיכת זרע (בעיות חסימתיות) שהן נדירות, או בבעיות הקשורות לפגמים ביצירת הזרע, המתבטאות בכמות הזרע וריכוז הזרע, שהן שכיחות יותר.
בנוסף יתכנו פגמים במבנה ותנועתיות הזרע. פגמים אלה הם תולדה של יצירה בלתי מספקת או לקויה של הזרעונים באשך.
אחרי שביצעת את כל הבדיקות הרלבנטיות הדרושות שהרופא המטפל ביקש, עלייך להגיע לבנק הזרע (ציבורי או פרטי) כדי לפתוח תיק. את תקבלי קטלוג עם רשימת תורמים, תוכלי לעיין בו ולבחור תורם על פי קריטריונים כמו גיל, גובה, משקל, מבנה גוף, צבע עיניים, צבע שיער, דת, מוצא ותחביבים.
פרטי התורמים בישראל נשארים אנונימיים לחלוטין. הם לא יוכלו לדעת לעולם מי נכנסה להיריון מתרומתם ומיהם ילדיהם, ורוכשות התרומה וילדיהן לעולם לא יוכלו לדעת את זהותם. בבנקי זרע בחו"ל קיימים מסלולים שמאפשרים לדעת את זהותם של התורמים.
בישראל, מותרת תרומת הזרע רק לגברים רווקים בני 20 עד 35, אשר עברו בדיקות של מחלות, עבר ורקע סוציאלי. בנק הזרע יכול גם לפסול גבר לפי מראה חיצוני וליקויים, כגון קוצר ראייה, וזאת מאחר שרוב התורמות דורשות שהגבר יהיה נאה ללא פגמים בריאותיים.
בישראל פועלים בסך הכל 12 בנקי זרע, המחולקים בין בתי חולים ציבוריים ומכונים פרטיים.
אחרי שתבחרי תורם, תיבדק ההתאמה הגנטית ביניכם, במידה והכל קשורה, תרכשי את מנת/מנות הזרע והן תישמרנה עבורך בהקפאה במעבדת בנק הזרע.
במקרה של הפריה חוץ גופית, יום-יומיים לפני הליך שאיבת הביציות, תגיעי לאיסוף מנת הזרע אל מעבדת בנק הזרע עם מכל מיוחד שתקבלי מיחידת IVF שבה את מטופלת.
המעבדה תכניס את הזרע למכל הייעודי ואת תעבירי אותו ליחידה שבה תעברי את השאיבה. בהמשך, לאחר שאיבת הביציות שלך, במעבדה, יפגישו את תאי הזרע עם הביצית. לאחר מכן יחדירו את הביצית המופרית לגופך.
עלות מנות הזרע היא על קוני המנות. המחיר נע בין כמה מאות שקלים במגזר הציבורי לאלפי שקלים במכונים הפרטיים -העלות משתנה בין בנקי הזרע השונים.
קופות החולים מממנות את העלות המשמעותית של תהליך ההפריה החוץ גופית אך את מנת הזרע על האישה לקנות בעצמה.
הפרייה חוץ גופית, ידועה גם בשמות נוספים: "הפרייה מלאכותית" או "הפריית מבחנה" וגם IVF.
היא נחשבת לטיפול הפופולרי בישראל לבעיות פוריות. משנת 1978, התבצעו מעל 5 מיליון לידות מוצלחות ברחבי העולם. ישראל נחשבת למדינה מתקדמת מאוד בתחום.
הרפואה המודרנית (טכנולוגיית הפוריות והפריה חוץ גופית בפרט) הביאה תקווה לזוגות רבים הסובלים מאי פריון בכל רחבי העולם.
בתחילת הדרך, ההפריה החוץ גופית טיפלה בצורך טיפולי לחצוצרות חסרות או חסומות. כיום, טיפול זה נמצא בשימוש כדי לפתור קשת נוספת של בעיות, כולל בעיות של תאי זרע בעיתיים, אנדומטריוזיס קשה, הפרעות וקשיי ביוץ ובעיות הורמונים מורכבות הנובעות משילוב מספר "אתגרים רפואיים" שמציבים בני הזוג.
במהלך טיפולי הפריה חוץ גופית הרופאים מייצרים פגישה יזומה בין הביצית לזרעון בתנאי מעבדה (מחוץ לסביבה הטבעית שלהם), במסגרת הטיפול הצוות הרפואי שואב ביציות מגוף האישה (הרדמה כללית), לאחר שאיבת הביציות מפרים את הביצים עם תאי הזרע בתנאי מעבדה. לסיום, אם הייתה הפריה חיובית, מחדירים את העובר אל הרחם.
מנסים כבר שנה, ואין היריון? זה הזמן להגיע!
אי־פוריות מוגדרת ברפואה – לאחר שבני זוג מקיימים יחסי מין מלאים וסדירים ללא אמצעי מניעה במשך שנה שלמה והאישה לא הרתה. במקרים מהסוג הזה, יש צורך בבדיקות שגרה לפני שאנחנו מתחילים בטיפולים:
לאישה:
1. פרופיל הורמונולי מלא
2. תפקודי בלוטת התריס
3. הפנייה לבדיקת שד
4. בדיקות סקר גנטי
רצוי ומומלץ מאוד להתחיל טיפול בחומצה פולית + ויטמין D
לגבר:
1. בדיקת HIV
2. בדיקת זרע
3. בדיקות HCV, HBS AG
תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא ההפרעה ההורמונלית הנפוצה ביותר בנשים. למרות העדר ביוץ סדיר, התסמונת ניתנת לטיפול וסיכויי הכניסה להריון גבוהים.
מדובר במצב שכיח ביותר: 25%-20% מהנשים בגיל הפריון סובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות.
בשל הנטייה לביוץ לא סדיר לחלק מהנשים עם שחלות פוליציסטיות יש קושי להרות.
• איך מטפלים בשחלות פוליציסטיות? תזונה!
ירידה במשקל, אפילו של 15%-10%, יכולה לשפר משמעותית את התפקוד ההורמונלי והמטבולי של נשים הסובלות משחלות פוליציסטיות ומעודף משקל.
לנשים המעוניינות להרות יומלץ לקבל טיפול תרופתי להשראת ביוץ. לדוגמה איקקלומין, בשל השפעתו על ריר צוואר הרחם, חלק מהנשים יזדקקו גם להזרעה שתעקוף את ריר צוואר הרחם, כלומר החדרת הזרע לרחם באופן מלאכותי ולא על ידי יחסי מין.
מה הסיכויים של נשים פוליציסטיות להשיג הריון?
אם אין גורמים אחרים אצל האישה או אצל בן הזוג – הסיכויים מצויינים.
ביוץ הוא תהליך יציאת ביצית בשלה מהשחלה.
בכל חודש יש בסך הכל 48-72 שעות שבמהלכן אפשר להיכנס להריון. את יכולה למעשה להיכנס להריון החל מיומיים לפני הביוץ ועד יום אחריו. אם במהלך השעות הללו הביצית שלך לא פגשה זרעונים, היא תנדוד לרחם שם תתפרק יחד עם רירית הרחם שהתכוננה לקלוט ביצית מופרית. רגע הביוץ עצמו אורך כמה שניות שבהן הביצית יוצאת מהשחלה, תקופת הביוץ, הימים הפוריים, נמשכת כמו יומיים-שלושה בערך.
לבעלות מחזור סדיר של 28 יום, הביוץ מתרחש בדרך כלל כ-14 יום לפני מועד קבלת הווסת. אבל לא לכולן יש מחזור סדיר, ולכן אי אפשר לדעת באמת מתי הביוץ לפי זמן הווסת.
אז איך תדעי אם את בתקופת הביוץ וכדאי לנסות להתעבר?
אפשר לומר בוודאות יחסית שאצל רוב הנשים הביוץ מתרחש 14 יום לפני הווסת. אז את יכולה להחסיר 14 יום מיום הווסת הראשון, וכך תדעי פחות או יותר את מועד הביוץ.
לאחר פגישתנו עקב נסיון כושל להרות מזה שנה, כחלק מבדיקות השיגרה שהזוג יבצע, בן הזוג ידרש לבדיקות הבאות:
1. בדיקת איידס (HIV)
2. בדיקת זרע
3. בדיקות HCV, HBS AG
גורמים היכולים להשפיע על פוריות הגבר:
• גורמים סביבתיים – חשיפת האשכים לטמפרטורות גבוהות במשך שעות רבות (עבודה במקום חם, נהגים), שתיית אלכוהול, צריכת סמים, נטילת תרופות כמו תרופות כימותרפיה ופסיכיאטריות.
• מחלות – מחלות חום, מחלות מין, מחלות זיהומיות.
• גורמים מולדים – אשך טמיר, בקע מפסעתי (מולד או נרכש), חסר של צינורות הזרע.
• תסמונת קלמן.
• גידולים ממאירים באשך.
• בעיות הורמונליות אצל הגבר.
• התרחבות כלי דם (דליות בוורידי האשך).
במקרים רבים של אי פריון הגבר לא ניתן לאבחן את הסיבה.
הטיפול בהפריה חוץ גופית ושיפור הטכניקות הטיפוליות, שינו בצורה דרמתית את הגישה לטיפול בבעיות הגבר ואת תוצאות הטיפול.
הצלחות הטיפול הן מרחיקות לכת עד לטיפול במקרים בהם אין כלל תאי זרע בתנועה. אפשר לסכם שהטיפול באי פריון הגבר עבר מהפכה של ממש ומעטים או בודדים המקרים שלא נמצא להם פתרון.
האנדומטריום היא רירית המרפדת את הרחם. היא צומחת כל חודש בעקבות גירוי הורמונלי של אסטרוגן ופרוגסטרון ומתקלפת כל חודש עם המחזור.
״אנדומטריוזיס״ היא מחלה שבה נמצאת רירית הרחם במקומות שונים מחוץ לחלל הרחם. המקומות השכיחים הם אזור האגן הקטן, הרחם, השחלות, על פני החצוצרות וכן במקומות רחוקים כמו ריאות ורירית האף.
טיפול תרופתי:
תרופות הבולמות את פעילות בלוטת יותרת המוח אנלוגיים ואנטאגגוניסטים (של GNRH) תרופה הנקראת דקפפטיל.
הטיפול התרופתי מכוון למניעת פעילות שחלתית לתקופה של עד 6 חודשים או יותר.
ניתן לקבל אפקט דומה גם על ידי טיפול בגלולות.
טיפול כירורגי:
לאפרוסקופיה – במטרה להפריד את ההידבקויות או כריתה של ציסטות אופייניות לאנדומטריוזיס.
הטיפול הטוב ביותר הוא כניסה להריון או באופן ספונטני או בעזרת טיפולים מטיפולי גרימת ביוץ ועד להפריה חוץ גופית.
מי נזקקת לתרומת ביצית?
נשים בהן קיימת בעיית אי-ספיקה שחלתית(חוסר יכולת של השחלה ליצר ביציות) או נשים הסובלות מאי-ספיקה שחלתית מוקדמת, ונשים שהסיבה לא ברורה ולא ידועה. הסיבה יכולה להיות גם משנית, כמו לאחר טיפולים כימותרפיים, הקרנות, ניתוחים וכו׳.
מאחר ומאגר תורמות הביציות בארץ הוא קטן, ומאחר והחוק בארץ מחייב את התורמת להיות מטופלת בטיפולי הפריה חוץ גופית, נוצרה בעיה כאובה ונשים הזקוקות לתרומת ביצית מוצאות את הפתרון באחת היחידות להפריה בחו"ל.
התורמות חייבות לעמוד בקריטריונים שנקבעו ע"י משרד הבריאות בארץ:
1. נשים צעירות מתחת לגיל 35.
2. היסטוריה משפחתית וגנטית תקינה
3. לעמוד בבדיקות לפני התרומה של: איידס, הפטיטיס, סיפיליס, גונוראה.
זהות התורמות היא חשאית. לא תוצגנה תמונות של התורמות וזהותן תישמר אנונימית. כן ניתן לקבל פרטים אנטומיים, כגון: צבע עור, צבע עיניים, צבע שיער, וכן מידע על השכלתה ומצבה המשפחתי.
לרוב תינתן האפשרות לבחור תורמת/ות מועדפת/ות מרשימת התורמות אשר תכלול את הפרטים הבאים: גיל, תיאור מראה, צבע עור, שיער ועיניים, השכלה, גובה, מבנה גוף וכו׳
בדיקת מעקב זקיקים כשמה כן היא- בדיקה המיועדת למעקב אחר התפתחות הזקיקים בשחלה – מספרם וגודלם. במהלך המחזור החודשי, מתפתחים הזקיקים בשחלה – מקוטר בן מספר מ"מ ועד לקוטר בן 18-22 מ"מ לכל היותר. לאחר זיהוי מועד הביוץ, ניתן יהיה לתזמן את ההפרייה או את ההזרעה – למועד האופטימלי להפריה.
במקביל לבדיקת אולטרסאונד זקיקים – מבצעים גם מעקב אחר רמות ההורמונים בדם, כדי לקבל אינדיקציה על גודל הזקיקים. ההורמון העיקרי, אחריו מבוצע המעקב, הינו הורמון אסטרדיול אשר הפרשתו עולה – ככל שהזקיק מתפתח.
מזל טוב! את בהיריון, הגענו לשלב המיוחל ועכשיו אנחנו נכנס למסע הצלחת ההיריון.
ד״ר איסקוב וצוות המרפאה ינחו אותך לאורך כל הדרך, לפני התכנית:
שבוע 6-7 -ביקור ראשון. בדיקת דופק ותקינות העובר, ותיארוך ההיריון.
מתן הסבר על הנחיות בהריון, הפניה לבדיקות שגרה בהריון: סוג דם TPHA, RH COOMBS, סוכר בצום, ספירת דם, שתן, תרבית וכליות נוגדנים לאדמת (במידה וחשד לחוסר חיסון) נוגדנים TOXOPLASMA CMV, רמת ברזל B12, חומצה פולית תפקוד בלוטת התריס TSH.
שבוע 8-9 – התפתחות העובר וקבלת תשובות בדיקות השגרה להריון.
שבוע 12-13 – שקיפות עורפית הסבר על בדיקת סקר אפשרות ל NIPT.
שבוע 15 – סקירה ראשונה – ד״ר איסקוב מפנה למומחים
שבוע 17-18 – בדיקת דם סקר (חלבון עוברי
שבוע 18-20 – מפגש מעקב גדילה ומעקב הריון (דיקור מי שפיר- עפ״י המלצה)
שבוע 21-23 – סקירה שנייה (תתבצע ע״י ד״ר איסקוב)
שבוע 24 – העמסת סוכר ובדיקות שגרה
שבוע 28 – מעקב גדילת העובר ומעקב הריון
החל משבוע 28 – מפגשים כל ארבעה שבועות או לפי המלצת הרופא.
לאחר הגירוי ההורמונלי, שאיבת הביציות, ההפריה והתפתחות העוברים במעבדה, מגיע השלב הבא – החזרת העוברים לחלל הרחם.
בית החולים יצור איתך קשר (ברוב המקרים) יום למחרת השאיבה וייעדכן אותך בכמות העוברים שנוצרו ותקינים להחזרה.
טיפולי הפריה חוץ גופית מיועדים להפיק כ-15 ביציות, שאותן ניתן להפרות באמצעות זרע הגבר. כדי להימנע ממצבים של הריונות מרובי עוברים, המהווים סכנה הן לעוברים והן לאישה ההרה, בתהליך החזרת עוברים מוחזרים 1-2 עוברים לכל היותר.
את יתר הביציות ניתן להקפיא על מנת לעשות בהן שימוש בניסיונות הבאים, ואם וכאשר יידרשו, ובכך לחסוך את השלב המורכב של שאיבת הביציות.
פעולה זו מתבצעת 48-72 שעות (2-3 יממות) לאחר ההפרייה, בשלב שבו התפתחה הביצית המופרית לעובר בן 2-8 תאים.
החזרת העוברים לרחם מתבצעת באמצעות החדרת צינורית דקיקה אל הרחם דרך צוואר הרחם, דרכה מועברת הביצית המופרית אל הרחם. על המטופלת להגיע עם שלפוחית שתן מלאה שמאפשרת הדגמה מלאה ומיטבית של הרחם באולטרסאונד.
התהליך נמשך דקות ספורות בלבד, לאחריו יכולה המטופלת לחזור לשגרה ללא צורך במנוחה מיוחדת. בשחרורך תקבלי מהרופא המטפל טיפול תומך עם פרוגסטרון, בפתיליות, בטבליות ללידן (טבליות וגינליות) או בזריקות. אלה נועדו לתמוך ברירית הרחם ולהגביר את שיעור ההריונות.
על מנת להבטיח את התנאים הטובים ביותר לקליטת העוברים שהוחזרו לרחם, יש להקפיד על מספר כללים בתקופה שלאחר ביצוע ההחזרה:
• במהלך 48 השעות הראשונות, הימנעי מהרמת חפצים כבדים ומישיבה באמבטיה או שחייה
• אין לעשות שימוש בטמפונים או בידה, אין לשתות אלכוהול, לעשן או לצרוך סמים
פרט לכך, ניתן לחזור לשגרה מלאה, לבצע פעולות קלות – הכל על פי הוראות הרופא המטפל.
כ-12 ימים לאחר החזרת העוברים, תזומני לבצע בדיקת דם להריון.
ב ה צ ל ח ה!
בשנת 1996 חוקק בישראל "חוק בפונדקאות" בישראל. החוק מתיר ביצוע של פונדקאות בישראל, לפי התנאים המפורטים בחוק.
נשים, שהרחם שלהן נפגע על-ידי דלקות או פעילות כירורגית בעבר או נכרת בגלל גידולים, יכולות להסתייע בפונדקאות. גם במקרים בהם, מסיבה רפואית, נאסר על האשה להיות בהריון וכן במקרים של הפלות רבות חוזרות שלא נמצא להן פתרון טיפולי אחר.
פונדקאות אפשרית בשני אופנים:
*פונדקאות מלאה – כאשר הפונדקאית תורמת גם את ביציותיה.
*פונדקאות חלקית – כאשר הביציות נשאבות מהאישה המטופלת, מופרות בזרע בעלה והעוברים נשתלים ברחם הפונדקאית.
לאחר קבלת כל האישורים הדרושים, יעברו בני הזוג טיפולי הפריה חוץ-גופית כמקובל. העוברים שיתקבלו יועברו לרחם האם הפונדקאית לאחר שעברה הכנה מתאימה.
זוהי בדיקת אולטרסאונד פשוטה ובטוחה (לא חודרנית) שאינה מסכנת את ההריון ובודקים בה את עובי העורף בעובר. למעשה נבדקת רמת הצטברות הנוזלים מתחת לעור בעורף העובר. זו תופעה האופיינית לשבועות אלו של ההריון, והיא חולפת בהמשך. עובי העורף נמצא ביחס ישר לרמת הסיכון לתסמונת דאון. הבדיקה הינה בדיקת סקר ומאפשרת הערכת סיכון סטטיסטית לתסמונת דאון.
הבדיקה מבוצעת בד"כ בגישה בטנית למעט מקרים בהם לא ניתן מסיבה טכנית ואז בודקים בגישה נרתיקית.
הבדיקה מבוצעת בטווח שבין 11-13+6 שבועות הריון.
בבדיקה נבדק גם גודלו של העובר וקיומה של עצם האף.
בעזרת נוסחה מיוחדת שלוקחת בחשבון את עובי השקיפות העורפית, גיל האם וגודל העובר מתקבל ערך סטטיסטי. לבדיקה ישנה רגישות של 80% בגילוי תסמונת דאון.
כאשר השקיפות העורפית מוגברת מומלץ לבצע בירור כרומוזומלי כדי לאבחן את המקרים שבהם יש אכן תסמונת דאון, בעזרת דיקור מי שפיר או בבדיקת סיסי שליה. בנוסף, לשקיפות עורפית מוגברת יש גם קשר עם מומי לב ולכן מומלץ לבצע בדיקת אקו לב עוברי.
נוכחות עצם האף בעובר לא מתבטאת בחישוב הסטטיסטי עצמו, אך ידוע שבתסמונת דאון עצם האף בשבועות אלו מפותחת פחות ולכן הדגמתה "מחזקת" את תוצאת הבדיקה וחסרונה לעומת זאת מגבירה כמובן את דרגת הסיכון לתסמונת דאון.
לבדיקת האולטרסאונד מומלץ לצרף גם בדיקת דם המבוצעת באותו טווח שבועות הריון. נבדקים שני חלבונים בדם האם – free bhcg ו- papp a . צירוף תוצאות בדיקת הדם לנוסחה מאפשר להעלות את רגישות הבדיקה לכ 90% . ניתן גם להוסיף את תשובת בדיקת התבחין המרובע (החלבון העוברי + אינהיבין) המבוצעת בשבוע 16-19 להריון ואז להגיע לרמת רגישות של מעל 90% (94%).
פירוש המילה הוא התבוננות בחלל הרחם: היסטרו – רחם; סקופיה – הסתכלות, התבוננות.
זו פעולה שנועדה לבדוק את מבנה חלל הרחם ולטפל בבעיות שקיימות בו, אם יש.
בתהליך מוחדר מכשיר אופטי דק דרך הנרתיק וצוואר הרחם אל תוך חלל הרחם.
באמצעות ציוד זה ניתן לצפות בחלל הרחם ואף לבצע פעולות וניתוחים בתוכו.
היסטרוסקופיה האבחנתית
הרופא מחדיר לנרתיק מפסק (ספקולום) להדגמת צוואר הרחם כפי שמתבצע בכל בדיקה גינקולוגית (ולעתים אין צורך אפילו בפעולה זאת). הרופא מחדיר דרך צוואר הרחם צינורית דקה מאוד (בקוטר של שניים-שלושה מילימטרים) שבה נמצא הסיב האופטי לתוך חלל הרחם.
דרך הצינורית מוזלפת תמיסה פיזיולוגית לחלל הרחם על מנת להרחיק את דפנות הרחם זו מזו ולאפשר התבוננות על החלל. לאחר דקה או שתיים הרופא והמטופלת יכולים לראות את הממצאים על מסך הטלוויזיה. הפעולה אורכת מספר דקות.
היסטרוסקופיה ניתוחית
גם במקרה זה מוחדר סיב אופטי לחלל הרחם, המאפשר הסתכלות ישירה על החלל. אבל בפעולה זו הסיב האופטי כולל גם מכשיר ניתוחי. בזמן הדגמת חלל הרחם על המסך ניתן לבצע פעולות ניתוחיות כמו כריתת פוליפ, טיפול בשרירן או הפרדת הידבקויות. הפעולה מתבצעת בהרדמה כללית. בימים שאחרי הפעולה ייתכן דימום קל.
מתי יש צורך בהיסטרוסקופיה?
כאשר אישה נתקלת בבעיות ובמצבים הבאים:
• דימום רחמי לא סדיר
• חשד לממצא ברירית הרחם (לדוגמה, פוליפ)
• חשד לשארית של חומר הריוני או שלייתי בחלל הרחם לאחר הפלה או לאחר לידה
• חשד לשרירן הבולט לתוך חלל הרחם, הכרוך בתסמינים כגון דימום לא סדיר, דימום וסתי מוגבר, הפלות חוזרות ועוד
• בירור של הפלות חוזרות
• בטיפולי פריון כשדרושה הדגמת חלל הרחם, או אם יש ממצא בצילום רחם המחשיד לבעיה בחלל הרחם
• חשד להידבקויות תוך רחמיות
• צורך לשלול שינוי במבנה הפנימי של הרחם ובעיה ברירית הרחם.
מהם הממצאים בחלל הרחם המאובחנים ו/או המטופלים בהיסטרוסקופיה?
• פוליפ • מיומה/שרירן • הידבקויות • מחיצה • רחם דו קרני – מום מבני מולד ברחם • שארית הריונית.
אבחון מוקדם וטיפול מוקדם מצילים חיים!
משרד הבריאות ממליץ לנשים בגילאים 25 עד 65 אח תל-3 שנים לפחות.
• בדיקת פאפ מסייעת לאיתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם.
• לאחר החדרת מכשיר לפיסוק (ספקולום) הרופא מביט על צוואר הרחם ולוקח דגימה של תאים מחלקו החיצוני ומחלקו הפנימי של צוואר הרחם וכן מהנרתיק העליון.
• בדרך כלל הבדיקה אינה מכאיבה ואינה גורמת לדימום.
• אם חלילה, בדיקת הפאפ לא תקינה, ניתנת הפניה לבדיקה קולפוסקופית – בדיקה של צוואר הרחם באמצעות מיקרוסקופ.
בואי להיבדק!
בבירור אי פריון לאבחנה של חצוצרות תקינות ומעבר תקין של זרע לעבר הביצית שממתינה בחצוצרה, או למסע של הביצית המופרת העובר לעבר חלל הרחם חשיבות רבה לאבחנה כאחת הסיבות לאי פיריון.
תיפקוד לקוי או פתלוגיה כל שהיא בחצוצרות הן אחת הסיבות השכיחות לאי פיריון, 30% בקבוצת הנשים עם תת פוריות.
הבדיקה הטובה והאמינה ביותר לאבחנה של חצוצרות תקינות היא בדיקת הלפרוסקופיה עם העברת נוזל צבע תוך כדי הבדיקה דרך צואר הרחם לחלל הרחם ואז רואים בזמן אמת את מעבר החומר לחלל הצפק.
הלפרסקופיה היא למעשה הגודל סטנדרט לאבחנה זאת. אך מדובר בבדיקה פולשנית עם סיכונים ואפשרות לסיבוכים כמו דימום תוך בטני, פגיעה באברים שונים, הרדמה כללית ועוד. לכן צילום רחם HSG. מהווה פעולה פחות חודרנית שתפסה את המקום הראשון, ובצדק, כאמצעי אבחנתי לתקינות חלל הרחם והחצוצרות.
צילום רחם בעזרת הזרקת חומר שומני על בסיס יוד דרך צואר הרחם על ידי קטטר בלוני לחלל הרחם ומשם החומר אמור לזלוף דרך החצוצרות. הבדיקה הזאת מתבצעת רק במכון רנטגן עם מכשיר שיקוף מלווה בהליך שיש בו קרינה, ובנוסף חלק מהמטופלות מדווחות על אי נעימות וכאב.
בדיקת צילום הרחם בצורה הזאת היא השכיחה ביותר למרות חלק מהחסרונות שלה.
בנסיון להקל על הבדיקה ולהפוך אותה לידידותית יותר (עד כמה שאפשר ) לזמינה יותר (ללא צורך במכון רנטגן ), ללא קרינה ופחות כאבים, נכנסה בשנים האחרונות בדיקת סונו-היסטרוגרפיה
טכניקה חדשה זו לא נעזרת בשיקוף רנטגן אלא נעזרת בנוזל או ג'ל שמוחדר לחלל הרחם שמזוהה ע"י מכשיר אולטרסאונד ייחודי ברמה גבוה .
החומר שמוזרק לחלל הרחם הוא חומר מיוחד שמאפשר לצפות בו בזמן ההזרקה ועד 5 דקות אח"כ, הבדיקה מהווה אלטרנטיבה חדשה וטובה לבדיקה הסטנדרטית
Hysterosalpingography-contrast sonography
מה היא בדיקת סונו היסטרו?
הבדיקה נעשית בדומה לצילום רחם הרגיל ע"י החדרת קטטר בלוני או קטטר מסוג אחר דרך צואר הרחם לעבר חלל הרחם ובהמשך הזרקת חומר מיוחד ג'ל (או נוזל בלבד) הפעם לא חומר שומני על בסיס של יוד.
החומר המוזרק הינו נוזל פשוט סליין או כמו בבדיקת EXEM (חומר ג'לי) המאפשר תוך כדי הזרקה מעקב אולטראסאונד שיכול לאבחן בברור את זרימת החומר לחלל הרחם, מעבר או חוסר מעבר דרך החצוצרות ומהחצוצרות לחלל האגן.
בעזרת בדיקה הסונו היסטרו אנחנו מקבלים למעשה עוד אינפורמציה חשובה על חלל הרחם וקירות הרחם . שימוש בטכניקה של אולטראסאונד תלת מימד משפרת עוד יותר את היכולת לבחון את האנטומיה של הרחם .
הטכנולוגיה של hysterosalpingo-foam sonography
התפתחה בעשר שנים אחרונות והופכת להיות יותר שכיחה עם עלית המיומנות של הרופאים המבצעים, ויכולה להיות הבחירה הראשונה בברור חסימה חצוצצרתית
החומר המוזרק EXEM foam הוא למעשה חומר ג׳לי המכיל glycerol. Hydroxyethyl cellulos
בתוך 5 מ״ל של מים למעשה 94% מהחומר הוא מים .
זאת כמות מספקת כדי לספק מבט על חלל הרחם ומעבר החומר לתוך החצוצרות ומעבר להם, החומר נימצא בחלל לפחות 5 דקות, זהו זמן המאפשר לבצע את הבדיקה בצורה בטוחה ביותר.
יעילות הבדיקה בבדיקות השוואתיות לבדיקות כמו לאפרוסקופיה נמצאה מהימנות הבדיקה 100%מהמקרים שנבדקו, ובנוסף לא נמצאו כל תופעות לואי קשות.
הכאב נגרם כנראה מהרחבה קלה של צוואר הרחם, החדרת הקטטר נעשית דרך אור הרחם לתוך חלל הרחם ולכן יכול להיווצר לחץ קל בחלל הרחם ובנוסף הזלפת החומר יכולה לגרום לאי נוחות .
באופן כללי בדיקה גניקולוגית יכולה להתלוות בתחושה של פחד מכאב ,לכן ההסבר והרגעה לפני הבדיקה חשובים ביותר.
מספר המקרים שחוו כאב הוא נמוך ביותר בהשוואה לבדיקה הרגילה. בוצעו עבודות מחקר השוואתיות רבות כדי להגדיר את רמת הכאב והמסקנות הן שמדובר בפרופיל כאב נמוך ביותר.
אינטרוזציה חדירת החומר לצילום רחם לוריד תוארו מקרים עם החומר השומני וגם עם חומר הג׳לי באחוזים קטנים יותר וללא סיבוכים.
דלקת באגן
אחד הסיכונים שתוארו בספרות לאחר צילום הרחם הסטנדרטי.
הסיכוי לדלקת באגן בפעולה של סונו היסטרו הוא נמוך ביותר,
כדי למנוע דלקת באגן חשוב מאוד לקבל רקע עבר על המטופלת, במקרים של דלקות אגן בעבר יש לשקול טיפול. אנטיביוטי מניעתי.
סיכוי להרות לאחר בדיקת סונו היסטרו
מעבודות מחקר רבות בספרות ידוע שלאחר צילום רחם יש עליה ספונטנית בשיעורי ההריונות.
מה קורה לאחר סונו היסטרו ?
לאחר בדיקת EXEM נמצא 55% הריונות בתקופה של 3-42 חודש מהבדיקה.
עבודה אחרת מצאה 43% הריונות תוך 6 חודשים מהבדיקה.
עבודה אחרת 19% הריונות ספונטנית 3 ח מהבדיקה.
השפעה על תאי הזרע ?
בוצעו בדיקות לגבי השפעת EXEM foam. על תאי הזרע. לא נמצאה פגיעה או השפעה על תאי הזרע, כמו כן לא נמצאה השפעה על תנועתיות הזרע.
השפעה על הביציות ועל עוברים מופרשים -לא נמצאה כל השפעה על ביציות או עוברים.
