תרומת ביציות

שרות חדש: אפשרות לקבל ביציות מופרות ישירות מחו"ל להשתלה בארץ. לחצו להמשך

טיפולי פוריות

ד"ר איסקוב בעל ניסיון רב שנים בטיפולי פוריות, חבר באגודה הישראלית, האירופית והאמריקאית לפריון. להמשך

הפריה חוץ גופית

ד"ר איסקוב הינו רופא ומנהל בכיר בצוות ניהול היחידה להפריה חוץ גופית בבית חולים אלישע חיפה. לחצו להמשך

תרומת ביציות

למידע נוסף וקביעת תור התקשרי 04-8761022 

או מלאי את הטופס בצד ימין ונחזור אלייך בהקדם


ד"ר איסקוב הינו מומחה לבעיות פוריות ופריון ומעניק טיפול בתרומת ביציות.
שרות חדש: אפשרות לקבל ביציות מופרות (עוברים טריים) המובאים ישירות מחו"ל להשתלה בארץ (לבית חולים אלישע).

מי נזקקת לתרומת ביצית?

אוכלוסיית הנשים בהן קיימת בעיית אי-ספיקה שחלתית, כלומר, חוסר יכולת של השחלה ליצר ביציות, זאת למעשה הקבוצה העיקרית. הנשים יכולות להיות צעירות או מבוגרות (בלות מוקדמת). לרוב הנשים הסובלות מאי-ספיקה שחלתית מוקדמת, הסיבה לא ברורה ולא ידועה. הסיבה יכולה להיות משנית, כמו לאחר טיפולים כימותרפיים, הקרנות, ניתוחים וכד´.
קיימות גם סיבות מולדות גנטיות, כגון: תסמונת "טרנר", או ה-"X השביר".
 
הוראות לטיפול תרומת ביצית, בנוסף לאי-ספיקה שחלתית:
1.    מניעת נשאות של מחלה גנטית.
2.    נשים שלא מגיבות לגירוי תרופתי ולא מייצרות זקיקים או ביציות.
3.    כשלון חוזר של מס´ רב של טיפולי הפריה חוץ גופית שבהן נמצאו ביציות פגומות.
 
תרומת ביציות בחו"ל
 
מאחר ומאגר תורמות הביציות בארץ הוא קטן, ומאחר והחוק בארץ מחייב את התורמת להיות מטופלת בטיפולי הפריה חוץ גופית, נוצרה בעיה כאובה ונשים הזקוקות לתרומת ביצית מוצאות את הפתרון באחת היחידות להפריה בחו"ל.

התורמות חייבות לעמוד בקריטריונים שנקבעו ע"י משרד הבריאות בארץ:
1.    נשים צעירות מתחת לגיל 35.
2.    היסטוריה משפחתית וגנטית תקינה
3.    לעמוד בבדיקות לפני התרומה של: איידס, הפטיטיס, סיפיליס, גונוראה.

זהות התורמת היא חשאית. ניתן לקבל פרטים אנטומיים, כגון: צבע עור, צבע עיניים, צבע שיער, וכן מידע על השכלתה ומצבה המשפחתי.
 
הכנת הנתרמות לקבלת הביציות
 
נשים המטופלות בישראל, הזקוקות לתרומת ביציות כולל מצבן הבריאותי, ההתוויה לתרומת ביציות והמצב המשפחתי. ייערך בירור מקיף באשר לבריאותן, לפי המחויב בהוראות משרד הבריאות. בנשים מעל גיל 45 ייעשו גם מבחני כשירות מתאימים לגילן ולמצבן הבריאותי, כגון: מבדקים למצב המערכת הלב וכלי הדם (הקרדיו-וסקולארית), הנשימה (הרספירטורית), מערכת חילוף החומרים (המטאבולית) ובמקרים מסוימים גם בדיקות מפורטות לקרישת הדם (כולל תרומבופיליה), וייערך ברור מקיף של חלל הרחם באמצעות היסטרוסקופיה או צלום רחם (HSG).

במקרים מסוימים יינתן טיפול דמה תחליפי למשך חודש בהורמונים המכינים (אסטרוגנים), על-מנת לקבוע את איכותה של רירית הרחם.
בכל מקרה תעשנה בדיקות המעבדה הבאות: סוג דם ו Rh, נוגדנים לאדמת (יש להציע חיסון במקרים ללא חיסון), CMV ,Hepatitis B surface antigen  Hepatitis C antibodies ו- HIV.
לבן הזוג של הנתרמת תעשנה הבדיקות הבאות: בדיקת זרע; סוג דם ו-RH ; בדיקות סרולוגיות ל: סיפיליס, Hepatitis B surface antigen and Hepatitis C antibodies , HIV, ו-CMV.

בני הזוג מקבלי התרומה יידרשו לחתום על הסכמה מדעת מפורטת, זאת לאחר שקראו בעיון דפי הסבר אלו וכן קיבלו מרופא ביחידה, או רופאם הפרטי, הסבר מפורט בעל פה ומענה מקיף וברור על כל שאלה שתתעורר אצלם. ולאחר חתימה של שני בני הזוג על הסכמה מדעת.  
לרוב תינתן האפשרות לבחור תורמת/ות מועדפת/ות מרשימת התורמות שתינתן מבעוד זמן וייעשה מאמץ לבחור באחת האפשרויות שבחרו. רשימת התורמות תכלול את הפרטים הבאים: גיל, תיאור מראה, צבע עור, שיער ועיניים, השכלה, גובה, מבנה גוף וכד´. 

לא תוצגנה תמונות של התורמות וזהותן תישמר אנונימית. אם, מסבה כלשהי, לא יתאפשר לקבל תרומת ביציות מהתורמת/ות שנבחרה/ו,  יקבלו בני הזוג על כך הודעה מראש. אם ישאירו בני הזוג ה"ניתרמים" את הבחירה בידי המטפלים הרי שייעשה כל מאמץ להתאים את התורמות לנתרמת כולל מראה, צבע השיער, עור ועיניים, גובה, השכלה וכיו"ב..

נשים, שהרחם שלהן נפגע על-ידי דלקות או פעילות כירורגית בעבר (גרידות) או נכרת בגלל גידולים, יכולות להסתייע בפונדקאות. פונדקאות מוצעת גם במקרים בהם, מסבה רפואית, נאסר על האשה להיות בהריון (ההריון עלול לסכן את בריאותה בגלל מחלת לב, יתר לחץ-דם, סוכרת ועוד) וכן במקרים של הפלות רבות חוזרות שלא נמצא להן פתרון טיפולי אחר.

פונדקאות אפשרית בשני אופנים:
פונדקאות מלאה - כאשר הפונדקאית תורמת גם את ביציותיה.
פונדקאות חלקית - כאשר הביציות נשאבות מהאישה המטופלת, מופרות בזרע בעלה והעוברים נשתלים ברחם הפונדקאית.

בשנת 1996 חוקק בישראל "חוק בפונדקאות" בישראל. החוק מתיר ביצוע של פונדקאות בישראל, לפי התנאים המפורטים בחוק. תנאי ראשוני לטיפול על ידי פונדקאית דורש קבלת אישור מועדה מיוחדת שהוקמה לנושא (וועדת הפונדקאות). בהמשך, על הזוג לאתר אישה לא נשואה, שילדה בעבר ומסכימה לשמש כפונדקאית. לאחר שהפונדקאית נמצאה מתאימה מבחינה בריאותית, נחתם הסכם משפטי מפורט בין הזוג לבינה. רק לאחר קבלת כל האישורים הדרושים, יעברו בני הזוג טיפולי הפריה חוץ-גופית כמקובל. העוברים שיתקבלו יועברו לרחם האם הפונדקאית לאחר שעברה הכנה מתאימה.

אבחון טרום השרשה אגטה - (Preimplantation genetic diagnosis (PGD

אבחון גנטי טרום השרש -אגטה-(PGD) היא שיטה לאבחון גנטי, שמבוצעת על בסיס ההפרייה החוץ גופית. קימות הרבה מחלות שמועברות בתורשה. כאשר מדובר במחלות המועברות על ידי גן רצסיבי ("רדום"), הגן נישא על ידי פרטים, שאינם חולים במחלה (או שחומרת המחלה קלה ביותר). רק כאשר שני בני הזוג נשאים של הגן ה"נגוע", הילד עלול לקבל, משני הוריו הביולוגים, את הגן ה"נגוע" ולהיות חולה במחלה. מדובר במחלות קשות שאינן מאפשרות חיים כלל או חיים מלווים בחולי ובסבל רב.

לדוגמא אפשר להזכיר מחלה כמו טיי-זקס (Tay-Scks), שהיא מחלה גנטית, שכיחה ביהודים. כאשר הילד מקבל את הגן הנגוע משני הוריו, הוא יסבול ממחלת ניוון קשה של מערכת העצבים המרכזית וימות בגיל 2-4. דוגמא נוספת, מחלת הציסטיק פיברוזיס (Cystic Fibrosis CF). החולים ב -CF יסבלו מכשל תיפקודי של מערכות שונות ובעיקר הריאות, המחלה המתבטאת באי ספיקת ריאות ותמותה גבוהה. בחלק מהמקרים ניתן להאריך את החיים על ידי ניתוח מסובך לשתילת לב וריאות. "נשאות" מתגלה כאשר נולד ילד חולה, או בבדיקות מיפוי (screening), שאנו מציעים היום, לכל זוג המתכנן הריון.

נהוג היום לבדוק אפשרות של "נשאות" לכ-15 מחלות גנטיות, שחלקן שכיח יותר אצל האשכנזים. עד לעשור האחרון, משנתגלתה "נשאות", אצל שני בני הזוג, היה צורך באבחון גנטי בזמן ההריון, על ידי בדיקת מי השפיר או סיסי השליה (cvs). משאובחן ילד נגוע היה צורך בהפסקת הריון, לעתים קרובות, בשליש השני של ההריון.

הפסקת הריון מאוחרת מלווה בטראומה נפשית קשה ועלולה גם לגרום לנזק גופני. אצל היהדות החרדית, הפסקת הריון אסורה, אפילו לנוכח איבחון של מחלה גנטית בעובר. בעשור האחרון התפתחה שיטת האיבחון טרום השרשה (PGD). גישה זו נעשתה אפשרית רק לאחר שההפרייה החוץ גופית השתכללה ונעשתה פשוטה, יחסית, וכן פותחו טכנולוגיות גנטיות המאפשרות זיהוי של הגנים "החולים" אפילו בתא בודד. לשם PGD אנו ומבצעים הפרייה חוץ גופית, מגדלים את העובר עד ל6-8 תאים. בשיטות של מיקרומניפולציה (באמצעות מיקרוסקופ) מסירים מהעובר תא אחד או שניים ותוך 24 שעות מבצעים עליו את האיבחונים הגנטיים הדרושים. מאבחנים אלו מהעוברים הם "בריאים", "נשאים" או "חולים". הבדיקה בגנטית מאפשרת החזרה לרחם רק של עוברים "בריאים" או "נשאים" ובכך מונעים את האפשרות להריון של עובר חולה ואת הצורך באיבחון גנטי תוך ההריון ואת הצורך בהפסקת ההריון.

מיפוי טרום השרשה - Pre implantation Screening (PGS)

על מנת שלעובר יהיו סכויים ליצור הריון תקין, עליו להיות בעל מבנה כרומוזומים תקין (46 כרומוזומים שמהם שני כרומוזומי המין-XX או XY). מחקרים חדשים גילו, שאחוז גבוה למדי של העוברים, בכל הפרייה חוץ גופית (וכנראה גם בטבע), הם בעלי הרכב כרומוזומים בלתי תקין, כאשר מספר הכרומוזומים הוא 45 או 47, ולכן לא יאפשרו הריון. ככל שגילה של האישה מתקדם יותר, כך אחוז העוברים הבלתי תקינים יהיה גבוה יותר ועלול להגיע עד כדי 90% או יותר. מכאן הוסק, שאם נבצע איבחון טרום השרשה של המבנה הכרומוזומי, נבחור ונחזיר לרחם רק את העוברים עם 46 כרומוזומים, נעלה בצורה ניכרת את סכויי קליטת ההריון, גם בזוגות העוברים הפרייה חוץ גופית לצורך טיפול פוריות (ולא לצורך איבחון גנטי). השיטה נעשתה נפוצה במספר מרכזי הפרייה בעולם, בפרט בארה"ב. היות וה-PGS היא פעולה מסובכת ויקרה והיות ועדיין לא הוכח, בצורה משכנעת, שהיא אומנם מעלה, בצורה משמעית, את הסכויים להרות, הוחלט לאחרונה, בישיבה של מנהלי היחידות להפרייה חוץ גופית בישראל, שאין הצדקה ליישומה, בטיפולי הIVF השיגרתיים.

אבחון המין (Sex Balancing)

עובר זכרי מתאפיין על ידי כרומוזומי המין XY בעוד עובר נקבי מתאפיין ב-XX. ניתן היום, באמצעות הפריה חוץ גופית ו-PGD, לאבחן גם את כרומוזומי המין. זו הדרך היחידה לאבחן בוודאות ואפילו לקבוע את מינו של היילוד. זוגות רבים, שיש להם ילד(ים) ממין מסוים, היו רוצים לבחור את מינו של הילד הבא. קיימת התנגדות אתית ומוסרית ברורה, לאפשר את אבחון המין בצורה שיגרתית ולכל דורש, זאת היות וההפריה החוץ גופית היא טיפול רפואי, שיש בו סכנות לאישה. קיים גם החשש שאם נאפשר אבחון המין, אנו עולים על מדרון חלקלק, שיביא בסופו של דבר ל"תכנון" ילדים עם מאפיינים מסוימים, דבר, שמסיבות מובנות, אין להתירו בחברה מתוקנת. מאידך ידוע, שבעולם כולו וגם בישראל, זוגות, שיש להם יותר מילד אחד מאותו מין, עושים הכל (כולל הפסקות הריון), כאשר מסתבר להם, שהעובר ברחם אינו מהמין הרצוי. לדעתנו, עדיף לאפשר לזוגות, שנחושים לאזן את משפחתם עם ילד ממין מסוים (כמובן במגבלות אתיות ראויות), את בחירת המין. ההפריה החוץ גופית הינה פעולה שסכנותיה אינן גדולות מאלו של ניתוחים פלסטיים מורכבים שנעשים לפי רצון הפרט. לאחר שהסוגיה של אבחון המין ואיזון המשפחה נדונה בישראל, בפורומים רבים, התקבלה החלטה במשרד הבריאות, לאפשר אבחון המין רק במשפחה שיש לה 4 ילדים מאותו המין ורק באישורה של ועדה מיוחדת. מאידך ניתן לבצע את הפעולה בארצות בהן היא אינה אסורה.

הסכמה מדעת

מהי הסכמה מדעת? אנו מבקשים מהזוגות המטופלים אצלנו לקרוא בעיון את המידע המובא באתר. אם אתם מרגישים צורך בהסברים נוספים, אנא פנו לרופא המטפל. בהמשך, תתבקשו לחתום על טופס הסכמה מדעת - שבו אתם מצהירים לאמור: קראנו והבנו את הכתוב ואנו מבקשים לקבל את הטיפול, למרות הסיכונים האפשריים. על פי חוק זכויות החולה, חובתנו להזכיר בפניכם את כל הסיבוכים האפשריים, מהשכיחים ועד לנדירים ביותר. טופס ההסכמה מכיל רשימה של כל הסיבוכים הללו, וחתימתכם מעידה שקראתם, הבנתם ואתם מוכנים לקחת סיכונים אלה על עצמכם.

החלטה על החזרת ביציות
אנו מבקשים את נוכחות הבעל במעמד החזרת העוברים, כדי שגם הוא יהיה שותף להחלטה כמה עוברים להחזיר. לאחר קבלת הסבר נוסף לגבי היתרונות והחסרונות של החזרת מספר עוברים זה או אחר לרחם, תתבקשו לחתום על טופס "הסכמה מדעת" נוסף, הנוגע למספר העוברים שאתם מבקשים להחזיר.

הפריה חוץ גופית בשיתוף קופות החולים

לקביעת תור התקשרי: 054-6731988 / 04-8761022

או לחצי ליצירת קשר באמצעות הטופס באתר

פרטי התקשרות

  • טלפון: 054-6731988  |  04-8761022
  • כתובת: בית החולים אלישע, רח' יאיר כ"ץ 12, חיפה
  • מרפאת מטרניטי, דרך עכו 194, קריון, קרית ביאליק