תרומת ביציות

שרות חדש: אפשרות לקבל ביציות מופרות ישירות מחו"ל להשתלה בארץ. לחצו להמשך

טיפולי פוריות

ד"ר איסקוב בעל ניסיון רב שנים בטיפולי פוריות, חבר באגודה הישראלית, האירופית והאמריקאית לפריון. להמשך

הפריה חוץ גופית

ד"ר איסקוב הינו רופא ומנהל בכיר בצוות ניהול היחידה להפריה חוץ גופית בבית חולים אלישע חיפה. לחצו להמשך

שאלות נפוצות - הפרייה חוץ גופית

מהן ההמלצות החדשות של משרד הבריאות לגבי טיפולי הפריה חוץ גופית בישראל?

  1. הגיל המירבי לטיפול הינו 45 (עד יום ההולדת ה-45)
  2. לנשים שמלאו להן 39 שנים, ניתן לבצע משיקולים רפואיים טיפולי IVF כאפשרות ראשונה לטיפולי פוריות (הנחיה זאת משנה את דרך הפעולה בטיפולי פוריות שננקטה עד היום)
  3. לנשים מעל גיל 42 לא יבוצעו יותר מ3 מחזורי טיפול IVF עוקבים בהם לא הגיעו בטיפול לשלב של החזרת עוברים.
  4. בכל גיל, לאחר 4 מחזורי טיפול עוקבים בהם לא הגיעו לשלב החזרת עוברים או לאחר 8 מחזורי IVF (לא כולל החזרת עוברים מוקפאים) ללא הריון קליני, ייערך דיון של הצוות המטפל באחריות היחידה בה בוצע המחזור האחרון.

האם יש צורך במנוחה לאחר החזרת עוברים?
אין כל הוכחה שמנוחה משפרת את תוצאות הטיפול, על כך המלצתי - מנוחה קצרה של יום יומיים בהחלט מספקת.
 
באיזו תכיפות אפשר לחזור על הטיפול בהפריה חוץ-גופית?
ניתן לחזור על הטיפול מדי חודשיים, ובמקרים מיוחדים מדי חודש, בסך-הכל 5-7 טיפולים בשנה.
 
האם החזרה של בלסטוציסטים משפרת את שיעורי ההריונות?
בלסטוציסט הוא עובר בן 5-6  ימים. ההחלטה האם לגדל עוברים לשלב זה תלויה בטיפולים קודמים באיכות העוברים ובגורמים שונים נוספים. ההחלטה  שונה מזוג לזוג  ושיקול הדעת הוא של הצוות הרפואי. מחקרים מראים כי אין עליה בשיעורי ההריונות באופן כללי, אך במיקרים מסוימים החזרת בלסטוציסטים מהווה פיתרון.
 
האם יש הסתברות גדולה יותר למומים ביילוד כתוצאה מטיפול בהפריה חוץ גופית?
סקירה עולמית שנעשתה לאחרונה וכללה למעלה מ-10,000 ילדי הפריה חוץ-גופית, העלתה כי אחוז הילדים שנולדו עם מומים מולדים אינו עולה על האחוז המקובל בלידות טבעיות. דבר זה נכון עד כה גם לגבי ילדים שנולדו לאחר השימוש בטכנולוגיות החדשניות, כמו מיקרומניפולציה או הקפאת עוברים. במקרים של ליקויים בתאי הזרע נמצא שיעור מעט יותר גבוה של פגמים כרומוזומלים ביילודים בהשוואה לאוכלוסיה הרגילה.

האם ניתן לקבוע את מין העובר בהפריה חוץ גופית?
כן, אך זה נעשה רק במקרים נדירים. כיום, יש בידינו טכנולוגיה המאפשרת להסיר תא בודד מהעובר ולבצע בתא איבחון גנטי המשקף במדויק את התכונות הגנטיות של העובר, כולל מין העובר. מדובר בשיטה מורכבת ביותר ויקרה מאד. קביעת מין העוברים שמוחזרים לרחם אינה מקובלת כיום, ומבוצעת אך ורק במקרים נדירים, של מחלה גנטית תלוית מין.
 
האם ניתן לשמור ביציות בהקפאה?
כן, אך התהליך עדיין ניסיוני ואין הצלחות רבות בהשגת הריונות מביציות מוקפאות.
 
האם צריך לנוח לאחר החזרת העוברים?
המלצתי היא למנוחה במחלקה במשך שעה בלבד ואח"כ התנהגות רגילה.
 
כמה ימים נמשך מחזור טיפול?
מחזור טיפול נמשך בין 14 ל-30 יום מיום תחילת הווסת ועד לשאיבת הביציות. במהלך תקופה זו, תתבקש האישה להגיע למכון כמה פעמים. ביום שאיבת הביציות יתבקש הגבר להביא את הזרע למעבדה. לעיתים, יתבקש הגבר לתת שוב זרע, באותו יום או יום לאחר השאיבה, ולכן רצוי ששני בני הזוג יגיעו למכון. יומיים או שלושה לאחר שאיבת הביציות, יוחזרו העוברים לרחם האישה.

מה הכוונה ב"איכות עוברים טובה"?
הדירוג של העוברים או איכותם נקבע ע"י הביולוג במעבדה הנותן "ציון" עפ"י המראה המיקרוסופי של העוברים לפי הקריטריונים הבאים: מספר התאים, הסימטריה של התאים, אחוז החלקיקים המצויים בגרעין וכדומה.
היכולת לנבא את סיכויי ההצלחה בטיפול ע"פ טיב העוברים היא מוגבלת.
 
מהו הדבק הביולוגי?
זהו חומר בשם פיברין שעשוי לעזור בהצמדת העובר לרחם. לצערנו, עדיין לא נמצאה הוכחה ליעילותו של חומר זה בהעלאת סיכויי הצלחה בטיפול קרי שיעור הריונות גבוהה יותר.
 
מהו הטיפול הניתן לאחר החזרת עוברים?
לאחר החזרת העוברים יש צורך לתת תכשיר המכיל פרוגסטרון שהוא הורמון חיוני בהכנה ובהכשרת רירית הרחם לקליטת העובר ולהזנה תקינה של העובר ברחם בשבועות הראשונים להריון, עד לשלב בו נוצרת השלייה המפרישה בעצמה את הפרוגסטרון.
ניתן לתת פרוגסטרון בצורת זריקה לשריר (גסטון) או בצורה של ג'ל נרתיקי (קרינון) או טבליות המוחדרות לנרתיק.
ניתן גם לתת זריקת אוביטרל כתמיכה בגופיף הצהוב אשר אחראי להפרשת הפרוגסרון.
 
מהי הפחתת עוברים ומתי היא מומלצת?
הריונות מרובי עוברים (שלישייה או רביעייה) הם נדירים כיום בטיפולי הפריה חוץ גופית. יש שכיחות גבוהה יותר של הריונות מרובי עוברים בטיפולי  פוריות, בהם קשה יותר לשלוט במספר העוברים המופרים. הריונות מרובי עוברים מהווים סיכון ללידה מוקדמת, לפגות ולמומים בעוברים. קיימת   המלצה והצדקה רפואית ומוסרית להפחתת מספר העוברים על מנת למנוע תופעות אלה, למרות הקושי לזוג ולצוות  הרפואי בקבלת החלטה מסוג זה. ההפחתה מתבצעת בשבוע 12-13 להריון בתהליך הדומה לבדיקת מי שפיר ע"י החדרת מחט לשק מי השפיר, חדירה ללב העובר המופחת והזרקת  חומר הגורמת להפסקת פעולת הלב תוך דקות. לצערנו , קיים סיכוי של כ-10% להפלה ולאיבוד ההריון כולו.
 
מתי ניתן לשפר את תוצאות הטיפול על ידי כריתת החצוצרות?
ממחקרים שפורסמו לאחרונה ומניסיון שצברנו באלישע, כריתת חצוצרות מעובות, הידרוסלפינקס ובאותם מקרים בהם היה כשלון טיפול או אפילו לפני טיפול בהפריה חוץ גופית כריתת החצוצרות מעלה את סיכויי ההצלחה. אחת התיאוריות גורסת שהחצוצרה המודלקת מכילה חומרים היכולים לפגוע בטיב העוברים והוצאתה תמנע  סביבה פחות עוינת שתפריע לתהליך ההשרשה.    

מה זה מיקרומניפולציה?
הזרקת תא זרע אחד לתוך ביצית בשלה. מנגנון הפעולה דומה, אך ההרכב שונה לחלוטין. בעוד איקקלומין ניתן בדרך הפה, ומכיל חומר דמוי אסטרוגן, גונאל מכיל חלבון (FSH) ולכן חייבים לתת אותו בזריקה.

הפריה חוץ גופית בשיתוף קופות החולים

לקביעת תור התקשרי: 054-6731988 / 04-8761022

או לחצי ליצירת קשר באמצעות הטופס באתר

פרטי התקשרות

  • טלפון: 054-6731988  |  04-8761022
  • כתובת: בית החולים אלישע, רח' יאיר כ"ץ 12, חיפה
  • מרפאת מטרניטי, דרך עכו 194, קריון, קרית ביאליק